חצי אוזן: כן, אנחנו יכולים!

הצמד מימון את בוסקילה בהמנון העצמה עצמית, חווה אלברשטיין מחבקת עצים ואלישע בנאי (הבן של) פרוע אך מהודק. ביקורת סינגלים בהאזנה אחת

שירי מיימון ושמעון בוסקילה
שירי מיימון ושמעון בוסקילה | צילום: יחצ
חצי אוזן - סטריפ חדש
חצי אוזן - סטריפ חדש | צילום: סטודיו nana10

שירי מימון ושמעון בוסקילה - "ימים מאושרים"

כבר דובר רבות על השילוב המוצלח בין הדבר הכי קרוב שיש לנו לזמרת סול לבין הכישרון מהדרום. מופע משותף של שני צדדים במטבע הפופ הארצישראלי שמשלבים כוחות, יכולת ההלחנה העוצמתית של בוסקילה וקולה הענק של מימון הקטנה - יוצרים את אחד משילובי ההופעות האנרגטיים ביותר שאפשר לתפוס. הסינגל השלישי מתוך אלבום ההופעה, ימים מאושרים, הוא בלדה אנרגטית על עוצמה עצמית. כמה מתאים.

 

>>> האזינו: "ימים מאושרים"

 

ארקדי דוכין - "מולדת"

 

שיתוף הפעולה רב השנים והפורמטים של ארקדי דוכין ומיכה שטרית ממשיך לפעום, ונראה ששטרית - שרגיל כבר לכתוב לדוכין - כבר יודע כיצד להיכנס לראש חברו ולשאוב מההיסטוריה האישית ומתחושותיו שדוכין ולכתוב. מולדת הוא שיר אישי של דוכין, על אף ששטרית כתב אותו. בשירתו העדינה, הכאובה, על גלות, שייכות ואמונה מתחבר דוכין למילותיו של שטרית כאילו יצאו מליבו הישר לעט. כך אפשר לזהות שיתוף פעולה נהדר.

 

>>> האזינו: "מולדת"

חוה אלברשטיין - "ילדת טבע"

אחרי ההצלחה הגדולה של "שביל החלב (שירי ערש)", אלבום ילדים שנכתב במשותף עם סופרת הילדים עדולה (סבינה מסג), שתי היוצרות חוזרות לשתף פעולה בהכלאה בין ספרות ילדים לשירי ילדים. בדומה לעטיפה המאוירת של הסינגל, הגישה פשטנית ורכה, ממש כפי שספרי ילדים אמורים להיות, ושיר הערש המקסים שמספר על חיבה וחיבור לטבע אמור להצליח לא פחות מהסיבוב הקודם.

 

>>> האזינו: "ילדת טבע"

 

אלישע בנאי וארבעים השודדים - "כמו כולם"

 

אלישע בנאי נודע בהתחלה כבן של יובל, אבל מאז שצץ בעולם המוזיקה כבר ביסס לעצמו שם כסולן הרכב הפאנק Got No Shame, ועכשיו כבר נודע כבעל ההרכב עם השם הכי מגניב בסביבה. המחליף של עלי באבא בהחלט מצא הרכב שמיישר אותו. פרוע במידה הנכונה, בועט במידה הנכונה אבל גם מהודק באופן המעניין שלו. ארבעים השודדים בהחלט יודעים מה הם עושים.

 

>>> האזינו: "כמו כולם"

פבלו רוזנברג - "מאושרת איתי"

כאילו לכוכב נולד לא היה מספיק קרדיט בקריירה המדשדשת, מוציא השופט לשעבר פבלו רוזנברג עד שיר מאלבום הסו-קולד "חזרה לשורשים" שלו - אלבום מתורגם מספרדית, כפי הנראה למטרת שיעמום. אין שום היילייט בשיר, כמו שאין שום רגע שקט. כזה הוא, קו ישר ויציב שלא נע ולא זז לשום כיוון חוץ מאותה הנקודה שהוא מכיר כבר שנים, עם ר' מתגלגלת וגיטרה מקפצת, ואפס חידוש.

 

>>> האזינו: "מאושרת איתי"