חצי אוזן: החברים של פורטיס

פורטיס מעביר את המאזין מסע סכיזופרני בשיר ראשון מאלבום חדש, מרגול מרימה ומיכל אמדורסקי מתערטלת עם המוזיקה. ביקורת סינגלים בהאזנה אחת

רמי פרוטיס
רמי פרוטיס | צילום: יח"צ
חצי אוזן - סטריפ חדש
חצי אוזן - סטריפ חדש | צילום: סטודיו nana10

רמי פורטיס - "החבר אני"

אתמול יצא לרדיו "החבר אני", סינגל ראשון מתוך אלבום חדש של רמי פורטיס באותו שם. פורטיס, על אף הדימוי המטורלל, יודע טוב מאוד איך להוריד טונים ולגעת בקול חלוד ורוטט בחדרים האפלים ביותר בלב. יחד עם גיל סמטנה, עידו אגמון ויובל שפריר - שעבדו איתו על האלבום הנהדר "פורטיס משולש" - יצר פורטיס בלדה מעורפלת בתוך ראשו עם נגיעות סכיזופרניה, שירת רקע שנלקחה מכנסיות אפלות ושריקה מצמררת בסיום. פורטיס יודע איך להעביר מאזין מסע בתוך ראשו שאי אפשר לשתחרר ממנו בקלות.

 

>>> האזינו: "החבר אני"

 

 

אסף ארליך - "על בודדת"

 

עם הסינגל השני של ארליך לקראת אלבומו השלישי, כבר אפשר להבין לאן נושבת הרוח. ארליך יודע לעשות רוק שורשי וגברי, מהסוג שיושב על מקצב באס מהודק, דובר בקול עמוק ומעט צרוד ובעיקר מושך את תשומת הלב למילים הפיוטיות והדרמטיות. החזרה הרפטטיבית על מספר ביטויים "לעזוב זה לא טוב" וכנגדו "לשחרר" באופן מתריס, הוא מה שיוצר את הדרמה הרבה שרצה במסגרת השיר הבודד.

 

>>> האזינו: "על בודדת"

 

מרגול - "מקצב במרוקאית"

"תרקדו ותשכחו קצת מהכל" אומרת מרגלית צנעני. נו, מה עד אפשר לצפות משיר שקרוי "מקצב במרוקאית"? דיון פילוסופי על מעורבות האל בחיי האדם המודרני? יאללה, תנו כפיים. להגנתה של מרגול אפשר להגיד שהשיר עושה בדיוק את מה שהוא מיועד לעשות, והחגיגה שלו אינה נפסקת. אבל רק דבר אחד נשאר בראש בסיום. מרגול, היא לא תימניה?

 

>>> האזינו: "מקצב במרוקאית"

 

 

רונית שחר - "העם הנבחר"

 

קצת לפני אווירת המהפיכה שמרטיטה את ישראל בשבועות האחרונים, התחושה היתה, ואולי קצת עדיין - של יאוש. התגובות למצב נעו בין פחד, בריחה לדת ולפעמים גם קצת ציניות ברורה. לא ברור בדיוק לאן רונית שחר הלכה עם השיר הזה, אולי היא רק ניסתה לייצג את המצב מבלי להחוות עליו דיעה, כי הטקסט נושך רק בפוטנציאה, והשיר לא באמת מציג שום דבר שלא כבר נחרש בחדשות.

 

>>> האזינו: "העם הנבחר"

 

מיכל אמדורסקי - "אולי אלך לרקוד"

אחרי שהקליפ האחרון שלה היה הצלחת רשת בלתי רגילה, מיכל אמדורסקי לא יכלה להרשות לעצמה לפספס. נכון, הקליפ הקודם לא ממש כלל מוזיקה ו/או ביגוד תחתון יציב, אבל מה ההבדל הגדול? גם הקליפ הזה לא ממש כולל מוזיקה משמעותית, ו/או בגדים שנשארים. יש כאן בעיקר סינטיסייזר ונסיון שכנוע שהיא "הכי מאושרת בעולם". אולי, רק כפרומו לאלבום החדש, הגיע הזמן שוב לתקלת מלתחה?

 

>>> האזינו: "אולי אלך לרקוד"