הקלטת הלוהטת • המלצות מוזיקה לסוף השבוע

1. הדבר הראשון שחשבתי לעצמי כשהאלבום החדש של Memory Tapes עלה לרשת להאזנה הוא - לא המלצתי עליו כבר? זה מה שקורה כשיש כל כך הרבה אמנים שפועלים תחת ז'אנר דומה ועם מלא הייפ. גם המילה "tapes", שמככבת בשמות של לא מעט אמנים ולייבלים, לא תורמת לשיכוך תחושת הדז'ה-וו. הבעיה הזו נפתרת די מהר כששומעים את "Player Piano" - למרות השיוך הפזיז שלו לצ'ילווייב, דייב הוק עושה דאנס-פופ מעודן עם קריצות לפופ צרפתי, צ'ילאאוט ואפרוביט. צורת ההגשה שלו מעניינת - הביטים חיים, אבל הקול שלו תמיד נשמע מעט עמום, מה שתורם למעין תחושת איפוק. מה שקצת מבלבל באלבום היא רמת האנרגיה המשתנה, שנעה בין דאנס כיפי לרגעים שקטים שקצת פוגמים ברצף המהנה.

Memory Tapes - Wait In The Dark

2. אם אתם חולקים את האובססיה שלי לכל דבר שדיימון אלברן אחראי עליו, בטח תשמחו לשמוע שהוא מתחיל לטפטף קטעים מהאופרה שהוא עובד עליה - "Dr. Dee: An English Opera". על כל מוזיקאי אחר הייתי מגחכת, אבל אלברן כבר הוכיח שגם כשהוא עובד על פרוייקטים עם פוטנציאל מטריד, הוא אישהו מצליח להוציא מהם משהו טוב. כרגע אפשר למצוא ברשת שני קטעים מהאופרה - "Apple Carts" בביצוע בתוכנית אירוח בריטית, ו-"The Reigning Queen", מתוך סשן שעשה בתחנת הרדיו BBC 6. שניהם, כמובן, נפלאים.

3. לולפלוזה הוא אחד מפסטיבלי המוזיקה הגדולים והחשובים בעולם, שמתקיים כל שנה בשיקגו החביבה. מדובר ביוזמה של מוזיקאי - פרי פארל, ובהתאם, הפסטיבל מצליח לקבץ אליו בכל שנה את השמות הכי רלוונטיים. השנה אמנם יש להם הדליינרים לא מלהיבים במיוחד אם אתם לא מחובבי המיינסטרים (פו פייטרס, קולדפליי, מיוז), אבל גם ביירות שם, המאונטיין גואטס, דום ועוד כל מיני שמות לא מוכרים שבטח יהפכו להיות גדולים יותר בשנים הקרובות. לכבוד הפסטיבל השנה, שמתקיים בתחילת אוגוסט, ספינר נותנים אוסף שירים של חלק מהמשתתפים להורדה בחינם. אפשר לתהות מה הטעם באוסף כזה, כשאפשר למצוא בקלות כל אמן ברשימה, להאזין אונליין או להוריד חומרים שלו. מצד שני, כשאתם ניצבים מול ליינאפ אימתני, עם סיכוי לא רע לפספס אמנים שרק בשנה הבאה יהפכו לאהובים עליכם (סיפור אמיתי), אוסף כזה יכול לחסוך המון זמן. החסרון היחיד באוסף הוא שמשום מה מופיעים בו כמה קטעים די ישנים, במקום חומרים אקטואליים יותר מהאמנים. גם אם אתם ממש לא מתכוונים לשלם על כרטיס לשיקגו כשיש פסטיבלים מצוינים פה לידינו באירופה, זו הזדמנות לא רעה להכיר כמה שמות חדשים.

4. משום מה, ישנם עדיין אנשים שלא לוקחים לגמרי ברצינות את אוד פיוצ'ר, ובפרט את המנהיג הבלתי מעורער שלהם - טיילר דה קריאייטור. אבל טיילר הוא בדיוק מה שמוזיקאי אמור להיות ב-2011 - חצי אירוני וחצי רציני, חצי מגניב וחצי חנון, ובעיקר ממש אוהב מוזיקה. הנה, תראו, הוא אפילו השקיע והכין מיקסטייפ קיץ נהדר, שלא כולל בתוכו שום דבר מתוחכם ואיזוטרי מדי, אלא קטעים טובים וקיציים שהוא אוהב מאריקה באדו, הסמית' ווסטרנס, גריזלי בר, ביונסה ועוד (כולל הקלאסיקה הזאת). יש שם, כמובן, גם כמה קטעים של אוד פיוצ'ר וקטעי מעבר קצרצרים בהם טיילר זורק כמה מילים על השירים. קצת חבל שאין רשימת שירים, אבל תמיד יש את גוגל.