מריצים קדימה • האלבומים הלוהטים שיוצאים הקיץ

Black Lips - Arabia Mountain

תאריך יציאה: 7 ביוני

אחד מהרכבי הגראז'-פאנק החשובים של העשור האחרון חוזר עם אלבום שהופק על ידי מארק רונסון. רונסון אמנם עומד מאחורי המון אלבומים, אבל בתור מי שבולט בעיקר בפופ, החיבור שלו עם הבלאק ליפס משונה ואפילו יוצר אי נוחות. מכיוון שהאלבום כבר דלף, אפשר לנשום לרווחה - החיבור הזה אולי משונה, אבל התוצאה שלו היא לא פחות ממדהימה, ויש סיכוי שמדובר באחד מאלבומי השנה.

Cults - Self Titled

תאריך יציאה:  7 ביוני

ממש מוזר לחשוב שקאלטס עדיין לא הוציאו אפילו את אלבום הבכורה שלהם. מדובר באחד ההרכבים הכי מדוברים בשנה האחרונה, שקיבלו אהדה מכל כיוון אפשרי. הם האמנים הראשונים שהוחתמו לחברת התקליטים "In the Name Of", שהוקמה על ידי לא אחרת מלילי אלן. כל שיר שקאלטס הוציאו בינתיים פוגע בול, והם רק הולכים ומשתפרים, אז אין ספק שיהיה מדובר באלבום בכורה מהנה.

Arctic Monkeys - Suck It and See

תאריך יציאה: 7 ביוני

ממש קשה להאמין, אבל אלבום הבכורה של המאנקיז יצא בסך הכל לפני חמש שנים. מאז, הם הספיקו להיות אחת הלהקות הלוהטות בעולם, אבל גם לאכזב את רוב המעריצים שלהם (אותי דווקא לא) עם האלבום הקודם, "Humbug". האלבום החדש כבר דלף, אז לא מוקדם מדי לומר שמי שהתאכזב מהקודם, סביר שממש ישנא את "Suck It and See". החדשות הטובות הן שרוב האלבום יותר מוצלח מהסינגל הראשון שיצא, ואולי אוהבי רוק ניינטיז דווקא יצליחו להנות ממנו.

Bon Iver - Self Titled

תאריך יציאה: 21 ביוני

אלבום הבכורה של בון איבר - "For Emma, Forever Ago" - הוא אחד מאלבומי האינדי-פולק המוערכים של השנים האחרונות, שאף השתחל ללא מעט רשימות סיכום העשור. יש גם מי שלא מבין על מה כל הרעש, אבל אין ספק שאלבום שני מג'סטין ורנון, אחרי שלוש שנים, הוא סיבה להתרגשות עבור רבים. הציפיה רק גדלה מאז האירוח המשמעותי שלו באלבום המופתי האחרון של קניה ווסט. האלבום כבר דלף, אבל קשה מאוד למצוא אותו ברשת.

YACHT - Shangri-La

תאריך יציאה: 21 ביוני

האלבום השני של הצמד הוא אולי הדבר הכי מעניין שעומד לצאת השנה ב-DFA, הלייבל של ג'יימס מרפי. האלבום הקודם של יאכט היה מפגן אלקטרו-פופ מעולה - קליט אבל עם מספיק אדג' כדי להפוך אותו מעניין ומסוג האלבומים שאפשר לשמוע שוב ושוב. כל שיר שם עמד בפני עצמו אבל הוא גם תפקד מעולה כאלבום שלם. הציפיות מיאכט גבוהות, מה שאומר שסביר להניח שהאלבום החדש יהיה הצלחה מסחררת או כשלון מאכזב, ולא שום דבר באמצע.

Ty Segall - Goodbye Bread

תאריך יציאה: 21 ביוני

עד כה נתקלתי בשני סוגים בלבד של תגובות לטיי סגל - "מה זה? זה מדהים!" או "מה זה? זה רועש". סוג האנשים השני טועה, כמובן, כי מדובר באחד המוזיקאים המעניינים ביותר שפועלים היום, והאלבום שאני אישית הכי מחכה לו השנה. טיי סגל עושה גראז' שמושפע ממלודיות סיקסטיז, אבל מדי פעם יש לו גם יציאות אקספרמינטליות יותר. הסאונד שלו כל כך יציב וברור, שאין סיכוי שהאלבום החדש יהיה פחות מנהדר, ובטח יקנה לו עוד כמה עוקבים אדוקים.

Little Dragon - Ritual Union

תאריך יציאה: 5 ביולי

ליטל דרגון הם בעיקר פוטנציאל שעדיין לא מומש לחלוטין. הם עושים אלקטרוניקה עדינה בתקופת שפל של הז'אנר, אבל מצליחים להשמע רלוונטיים, בעיקר הודות לסולנית נפלאה. הסיבה שהם עדיין לא ממש פרצו היא שהם עדיין לא הוציאו אלבום באמת מצוין, ושיא הקריירה שלהם היה כשהתארחו באלבום האחרון של גורילז. האירוח הנהדר הזה העניק להם חשיפה חסרת תקדים, ועכשיו רק נותר לקוות שהם ינצלו אותה כדי לשבור קצת את השעמום של האלבומים הקודמים ולהוציא משהו שיצדיק את ההייפ.

Beirut - TBA

תאריך יציאה: בקיץ

למרות שזאק קונדון, האיש מאחורי ביירות, הוא מוזיקאי מאוד פעיל (עם יותר מפרוייקט אחד), תמיד נדמה שעובר נצח בין אלבום לאלבום שהוא מוציא. הסיבה היא שלמרות שהם כולם נפלאים, הוא מצליח ליצור תחושה שהשיא לפניו, ושהוא עוד מתכנן לשלוף מהשרוול יצירת מופת נצחית. חוץ מזה, אין עוד מישהו שמצליח לשלב אלמנטים של מוזיקת עולם באינדי-רוק שלו ולצאת מזה בשלום, ולכן אין מי שימלא את מקומו בזמן ההמתנה לאלבום הבא, שתאריך יציאתו המדויק עדיין לא ברור.