פסטיבל יערות מנשה: המלצת האמנים
לכבוד פסטיבל יערות מנשה שיתקיים בסוף השבוע הקרוב, אספנו מכמה מוזיקאים בולטים המשתתפים בפסטיבל המלצות על ההופעות שאסור לדעתם להחמיץ
בסוף השבוע הקרוב, בשישי-שבת (29-30.4), ייתקיים בפארק יערות מנשה שבמועצה האיזורית מגידו פסטיבל יערות מנשה השלישי, בהשתתפות ג'ירפות, רוקפור, קרולינה, עלמה זהר, עוזי (רמירז) פיינרמן, יהוא ירון, יעל קראוס, ההרכב הבלגי Pas Mal Plus, לא דובים, The Raw Men Empire, Umlala, דנה עדיני, רם אוריון ועוד שורה ארוכה של אמנים. רגע לפני שהפסטיבל מתחיל, ביקשנו מכמה מהאמנים המשתתפים להמליץ על הפייבוריטים שלהם מבין המשתתפים האחרים:
יאיר יונה ממליץ על Kitzu:
"קיצו היא להקה מסעירה בעיני. זו להקה שמורכבת ממוזיקאים אדירים, כל אחד מהם שולט בכלי שלו, שיודעת לחקור את הצליל ולהתאים אותו למקום הנכון. הם בוחנים את השיר, מוצאים צליל באוויר, מפרקים אותו, לועסים אותו, מעכלים אותו ואז מדביקים אותו בשנייה הנכונה, בשיר הנכון. היכולת הריתמית שלהם אדירה, והם יודעים להפיקים את ה-essence מכל שיר שלהם".
"אין פלא שהם מגיעים מירושלים. אולי השמיים שם נמוכים יותר, אבל האקספרימנטים גבוהים יותר. גילוי נאות - היה לי את העונג להיות חלק מהצוות בלייבל אנובה, שהוציא לקיצו את האלבום הראשון שלהם, 'חול'".
נועם הלפר (Kitzu ו-Tiny Fingers) ממליץ על Avalon:
"אוולון הם להקה אגדית בעיני. הם נותנים את צלילת הגיטרה הכי עמוקה שחוויתי בארץ, מייצרים אווירה אינטנסיבית ותהומית בקטע פשוט מעיף! לא לפספס!"
יובל גורן (Umlala) ממליץ על Tiny Fingers:
"טייני פינגרס הם הרכב רוק אינסטרומנטלי, מעניין ומיוחד בנוף הישראלי. לראשונה שמעתי אותם באינדינגב לפני כשנתיים וההופעה שלהם פשוט מהפנטת. הם משלבים מקצבים עמוסים עם סאונד אלקטרוני, הרבה דיסטורשנים והכל מתחבר לכדי חוויה מוזיקלית מעולה".
"הופעה שחייבים לראות במיוחד בפסטיבל - שווה להישאר ער ל- "טייני", כדי לא ללכת לישון אחר כך".
אריאל קרס (השפן הנכון) ממליץ על רם אוריון:
"לייב אין בית שמש" - אני לא יודע אם הוא יבצע את זה בהופעה, אבל הוא הקליט לזה ביצוע מחודש ואני מת על השיר הזה (שהופיע בהקלטות של נושאי המגבעת)".
נדב לזר (The Raw Men Empire) ממליץ על שירלי קונס:
"השיר של שירלי קונס "איפה את?" מה-EP החדש שהיא תשיק בפסטיבל הוא התשובה הנשית לרוק המחוספס והחד כתער של "הבילויים". הקול המחוספס והלא שגרתי שלה הוא בדיוק מה שנחוץ לשורה מרושעת כמו "עכשיו תוכל לבחור: צרעות או חמורים". אגב, אחת הסיבות שאנחנו מחכים להופעה שלה בפסטיבל היא שיתוף הפעולה המסקרן שלה עם איתמר רוטשילד, שגם הוא, כמוה, כותב חד ומחונן עם זווית ייחודית על החיים שאנחנו מאוד אוהבים".
שירלי קונס ממליצה על יהוא ירון:
"יהוא ירון. משורר בעברית יומיומית גבוהה. תמיד תופס אותי משהו בשירים של יהוא. צירוף מילים, נקודת מבט, אמירות חזקות. השיר 'דגל שחו'ר מעלה אצלי רגשות מהמעמקים, על מה הוא שר שם בקול העמוק שלו?
המים עולים ועולים מסביבנו גל נישא מעלינו בואי נרים דגל שחור בשער גם אם נשחה גם אם נטבע בואי נהיה לבד ליום או יומיים את שלי בינתיים
אני מתעלם מאלף תמרורי עצור ועובר מעל ראשים קבורים בחול והים והדם שנשטף אל המים מלווים אותי ואת טובה אלי.
שאלות רבות עולות מהשיר, עולות אל הלב, לא אל הראש. אהבה, עיר, יחסים, חלומות, מציאות, מלחמות, חיים. סערה משתוללת. אבל עמוק במים, שקט כרגע באהבה - בסופו של דבר, קיבלתי גם תחושת נחמה".
קוסטה קפלן (חיה מילר) ממליצים על Inga-Dingo:
"Don't You Wonder? - מהרגע שהקלידים נכנסים אין איפה לנוח בשיר הזה. כל תפקיד תופים, גיטרה או זיוף של הקלידים שווים רצועה נפרדת, ובתוך כל זה גרון שמוציא משהו שנשמע כמו הכרזת מלחמה או המנון להקה. שלושה אנשים שכל אחד מהם מנגן יותר טוב מהשני במעגל שלא נגמר, ארבע וחצי דקות. אפילו כשבוטניק דופק את הידיים על הקלידים זה נשמע כמו הדבר הכי טוב שאפשר לעשות איתם.
אדיר אוחיון (אדיר והילדות) ממליץ על ג'ירפות:
"ג'ירפות - "לא יודע למה זה קורה לי". מבחינתי בדרך כלל השירים הכי יפים מורכבים ממנגינה פשוטה שחוזרת על עצמה, וכאן, תחושת המונוטוניות בשילוב עם הטקסט הערפילי שיכול להתפרש לכל כך הרבה כיוונים - לגמרי עשו את העבודה. הלוואי ויכולתי להגדיל בשקל תשעים ולקבל איזה טריפ פסיכדלי כדי להשלים את החוויה".
לאון פלדמן (מנחה 'נפולאון בונפרטי') ממליץ על ירון בן-עמי:
"הבלוזיסט הענק (מדובר בבחור מאוד גדול) וההיסטוריון החביב עם אינטלקט מפה ועד ברמודה. הבלוז שלו גולמי ושורשי, הוא שואב השראה גם מהמיסיסיפי אבל מערבב אותה עם טקסטים עבריים נפלאים שהוא כותב. הוא קורא לזה "בלוז כנעני", ואכן, הבחור הגדול הזה נשמע כמי שמחזיק במוחו את סוד הבריאה ויודע דבר או שניים על החיים".
עומר דיין (מנחה במת 'ארמגדון') ממליץ על Layerz:
"הקטע שאני ממליץ עליו נקרא "ת'עניין" והוא רצועה אינסטרומנטאלית של ההרכב הפנטסטי הזה. "ליירז" הם אביב כהן (תופים), גלעד אברו (בס), ניתאי הרשקוביץ (קלידים) ויונתן אלבלאק (גיטרה). כולם נגני ג'אז מליגת העל בחלל (ומנגנים עם הגדולים ביותר בכל העולם), ויחדיו הם יוצרים צליל וסאונד עטופים באיכות צרופה שלא עונה להגדרות הרגילות של התעשייה. פרוגרסיבי, ביט, ווייב, פוסט רוק, אלקטרוניקה, גרוב ואפילו אוואנגרד הן הגדרות רחבות אבל ב"ליירז" יש שכבות רבות מאלה.
כשאני נאלץ להגדיר את "ת'עניין" כאן או את "ליירז" בכלל לצורך המלצה אני מצייר תמונה קוביסטית בצבעים זרחניים, הנושא: "פאט מת'יני דורך על עקרב" - ככה פחות או הרבה יותר - נשמעות "השכבות"/"ליירז" שיפתיעו אתכם בליל הפסטיבל בעקיצה, הפתעה מעולה, לא עקרב בסנדל".