חצי אוזן • הסינגלים של השבוע

מארינה מקסימיליאן בלומין – "אני הולכת"

מארינה מקסימיליאן בלומין, האישה עם השם האצילי ביותר בתעשיה, מתקרבת לעבר אלבום הבכורה המצופה שלה. הסינגל השני ממנו, ממש כמו כל האלבום, הופק ע"י חבר הבלקן ביט בוקס, תמיר מוסקט. מעניין שמארינה בחרה לגשת לנושא מאתגר כמו בגידה דווקא בסגנון קברטי, בחירה שהופכת את השיר לאירוני ומחויך במידה מסוימת, אבל גם עם טירוף קטן. כמי שנשמעת כמו רבקה מיכאלי שהיא שרה, מארינה מתפוצצת על הפקת הקרקס הצועני הזו.

>>> האזינו: "אני הולכת"

סמדר אקראי - "הכל מסתדר"

מצחיק שכיום זמרת כמו סמדר, שעבדה בעבר עם ג'ון פורטה (המוכר מעבודתו עם הפוג'יס ולורן היל), עשויה להיות מתויגת כ"אחות של". העצוב הוא שזה "אחות של" פליטת ריאליטי. השיר הראשון של סמדר הוא מעט כמו תכנית ריאליטי טובה - קליל, אופטימי וקליט, כיף לאותו הרגע אבל חסר ערך אמיתי לטווח ארוך. פופ פשוט וטוב כמו שכתוב בספר. 

>>> האזינו: "הכל מסתדר"

נפתלי אלטר - "שיר נסיעה"

דרושים זוג קהונס גדולים כדי להוציא אלבום בכורה בגיל 63, גם אם יש לך ותק של יותר מ-40 שנה בתחום ההלחנה והקולנוע. אלטר, בין היתר מלחין השירים "עד חוזר הניגון" ו"יונתן סע הביתה", עשה זאת. הלחן של השיר נהדר כצפוי, עם טעם נוסטלגי מתקתק וניגון קלרינט עדין. שומעים שהוא לא זמר בטבעו, אבל בהחלט יוצר נהדר.

>>> האזינו: "שיר נסיעה"

ניב קייקוב - "דרך חדשה"

הבעיה העיקרית עם "דרך חדשה" היא שאין בו שום דבר חדש. ניב קייקוב מנסה לייצר בכח הימנון רוק, כזה שכל קיסריה תוכל לשיר איתו, אבל לא באמת יוצר שיר מספיק מעניין. סביר להניח שהוא ידבק לראש, ולכן אולי קייקוב הצליח במה שכיוון אליו, אבל אחרי שהלחן ישכח, לא ישאר שום זכר ממשי לשיר. 

>>> האזינו: "דרך חדשה"

אהרן רזאל ושולי רנד - "עולה בשביל"

בתור דואט של שניים מהקולות החשובים ביותר שיש לקהילה הדתית המזמרת, השיר הזה משחק במגרש של הגדולים. ככזה, הוא בהחלט עומד בתו התקן. המלודיה וההרמוניה הקולית מעולה והשילוב בין קולו הצלול של רזאל לבין קולו עמוס החיספוס של רנד עושה את השיר. אולי הפגם היחיד בשיר היא אובר הדרמטיות שממנה הוא סובל, כיאה לצמד ששרוי בנחישות דתית.

>>> האזינו: "עולה בשביל"