לאב איז שם גרוע לאלבום

אגיד את זה כבר על ההתחלה: "Love Is" זה שם נוראי לאלבום. בטח ובטח אם מדובר באלבום של זוג נשוי. הדבר הראשון שעלה בראשי הוא הספר הקיטשי הנוראי שמרכז משפטים וסיסמאות סוג ז' שהמכנה המשותף בניהם הוא שכולם מתחילים במילות המפתח: "אהבה היא...". אהבה היא לא משפטי "אהבה היא".

אבל דניאלה ספקטור היא יוצרת שכבר הוכיחה שהיא רחוקה ממחוזות הקיטש ולחות העיניים, ומעדיפה ליצור מוזיקת פולק עדינה ופשוטה. היא לא בכיינית וממש לא דמות קומיקס עם לבבות במקום אישונים. למרות שהאלבום נוצר עם בעלה בן, שהיה המפיק המוזיקלי שלו, המוזיקה מנותקת מתחושת הזוגיות שהיתה עשויה להשתלט. כאן לא רמי וריטה. באותה המידה אפשר היה לדמיין את האלבום הזה כאילו נוצר על ידי בן ספקטור ודניאלה ספקטור, שני שותפי יצירה, ולא הזוג.

באנגלית, אבל עובד

הבחירה של דניאלה לשיר ולכתוב באנגלית מעלה כתמיד את השאלה "למה דווקא באנגלית?". דווקא הפעם מורגש שיש לכך צידוק אמיתי. אנגלית, ולא צרפתית, היא שפת האהבה האמיתית בכל מה שנוגע לישראלים. הרי על זה גדל רוב וחונך העם היושב בציון. עם כל הסרטים, המוזיקה והתרבות שחלחלה לכאן, לפעמים "I Love You" יכול להישמע יותר כנה מ"אני אוהב אותך".

דניאלה מבדילה בין אלבום הסולו לאלבום המשותף, על אף שהשוני היחיד הוא בעמדת האחראי על המוזיקה, ולא בעמדת השירה. ובכל זאת, השוני בולט. אם הקודם כלל בתוכו מעט מאפיינים אלקטרונים, כאן הציר המרכזי הוא המפגש בין המכשור האלקטרוני של בן לקול הצלול של דניאלה. לעיתים זה מעודן וכמעט לא מורגש, כמו בשיר Summer Picture, ולפעמים הסאונד האלקטרוני נותן את הטון, כמו בשיר הפתיחה "Dreaming Like", שהופך לקראת סופו לקטע טריפ-הופ שבו הקול של דניאלה לוחש בעדינות ומדגיש את מוטיב החלומות שמרומז בשמו.

הקול העדין והנקי שלה ממשיך להיות הפתיון שבעזרתו היא מושכת מאזינים, בעדינות ובנחישות. נשמע שהיא גם למדה איך לנצל אותו באופן הטוב ביותר, החל מאותם חלקים שבהם היא שרה ברכות, משאירה את הבמה למילים ולסאונדים חריגים לצוץ מפעם לפעם, ועד למפגש שלה עם קולו של המוזיקאי האוסטרלי M. Jack Bee בשיר Cut It Out, כשעל רקע הטנור הרך שלו, הקול הנשי שלה רק מודגש פי כמה, בולט בחדותו ובניואנסים הקלים שמתחבאים בו.

וכך, נשארה רק השאלה כיצד בחרו בן ודניאלה בשם כל כך קיטשי לאלבום. התשובה טמונה בשיר הנושא של האלבום, שמגיע רגע לפני השיר האחרון ומתפקד כסינקדוכה לאלבום כולו. השיר מורכב מ14 מילים בדיוק, כשההפקה מגיעה להתרפקות אלקטרונית סביבן. בקול מכני מפרטת דניאלה ש"Love is/ no one/ no place/ no time", אבל כדי להתחמק מהקיטש, היא מקנחת במשפט שמבהיר בדיוק מה היא אהבה: "I don't know what love is". לא משהו שאפשר לצפות מזמרת להכריז ברגע שבעלה הוא מי שעומד בצידו השני של הקונסולה. אולי דווקא כותרתו הנוראית היא שמתאימה לאלבום הזה יותר מהכל, כי לך תסביר מה זו אהבה.