ניק קייב והשארית העצלנית • המלצות מוזיקה לסופ"ש

סולן הפליט פוקסס עם אד דרוסט מגריזלי בר, אנקל מארחים את ניק קייב ב-EP חדש ועוד המלצות מוזיקה מהמתבן של מיכל ישראלי

סטארפאקר
סטארפאקר | צילום: עטיפת אלבום

1. רובין פקהולד הוא אמנם עדיין לא שם ממש מוכר, אבל הוא הסולן של הפליט פוקסס, מה שמבטיח שכל מה שהוא מוציא תחת פרוייקט הסולו שלו יקבל התייחסות מיידית. הפעם מדובר בשלושה שירים אקוסטיים שהקליט בעזרת נואה לנוקס (פנדה בר) ובאחד מהם מתארח אד דרוסט מגריזלי בר. הבלוגים השונים החליטו לקרוא לזה משום מה EP, למרות שהוא לא הציג את ההקלטה ככזו ולא נתן לה שם רשמי. אז EP זה לא, אבל מדובר בשלושה שירים מאוד יפים ופשוטים, חפים מהעיבוד המעניין של להקת האם, אבל במובן מסוים נעימים הרבה יותר. הדואט הניק דרייקי עם אד דרוסט מוצלח במיוחד, כצפוי, עם הרמוניה די מדהימה של שני הקולות הכל כך מזוהים שלהם. אפשר להוריד את השירים ישירות או רק להאזין להם.

2. כש-Dodos הוציאו את האלבום השני שלהם, "Visiter", בשנת 2008, היה נדמה שזה אלבום הפריצה שלהם. לא שמישהו חשב שהם יזכו לתהילת מיינסטרים, חלילה, אבל עם ביקורות מפרגנות, לפחות עולם האינדי היה אמור לאמץ אותם. "Visiter" היה הבטחה (למרות שהוא היה כבר האלבום השני שלהם), אבל "Time to Die", שיצא שנה לאחר מכן, לא קיים. בשבוע הבא יוצא אלבומם הרביעי - "No Color", שכנראה יכריע סופית אם הם ישארו תקועים ברשימה ארוכה של להקות שאף אחד לא מתרגש מהן, או שיצליחו להפוך לגריזלי בר/ביץ' האוס התורנים. את האלבום אפשר כבר לשמוע ב-NPR, ומה שמיד קופץ לאוזן הוא שדודוס ויתרו על הרכות לטובת הפקה אלימה שנותנת מקום של כבוד לכלי ההקשה. התוצאה שמתקבלת היא אלבום ששומר על רמת אנרגיה גבוה לכל אורכו, אבל לא מחדש שום דבר ברמת העיבוד ובעיקר לא מצליח לרגש. מדובר במקרה קלאסי של אלבום טוב, אבל לא מצוין.

3. סטארפאקר גרים באחת הערים הכי לוהטות כרגע בארה"ב, לפחות אם מדברים על מוזיקה - פורטלנד. בדומה לשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין, גם פורטלנד מספקת אווירה יצירתית עם מלא לייבלים קטנים ואמנים שנשארים בסביבה במקום לעבור למקומות מגניבים יותר. עכשיו הם מוציאים את האלבום השני שלהם, אחרי שהספיקו להחליף את השם פעמיים ולחזור לשם המקורי. באלבום החדש, "Reptilians", הם לא זונחים את המקורות האלקטרוניים, אבל לוקחים אותם למקום יותר פופי וקליט. מדי פעם הם שותלים סמפלים של דיבור, שמיותרים לחלוטין במקרה שלהם, אבל בשאר הזמן הם די מהנים. הדבר היחיד שקצת מבאס באלבום הוא שהאנרגיות קצת הולכות לאיבוד בערך באמצע, וחוזרות רק לקראת הסוף.

4. Unkle לא עשו שום דבר מעניין לאחרונה, אבל עכשיו הם מארחים את ניק קייב ב-EP חדש, מה שנשמע מצוין על פני השטח. הבעיה עם השיר שהם כתבו עבורו, היא שהוא נשמע כמו שיר שניק קייב היה כותב אבל לא מכניס לאלבום. בקיצור - שאריות ניק קייב. כמובן ששארית של ניק קייב היא עדיין מעניינת יותר מרוב הדברים שיוצאים, והוא עדיין מצליח לשדרג את Unkle, אבל הם יצטרכו להשתדל קצת יותר כדי לחזור להיות מעניינים.