רדיו בלה בלה • על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על רדיוהד?

כבר שנים שהשיח סביב רדיוהד מזכיר יותר קשקוש ערטילאי סביב סוגיות הייפ ופרסום מאשר דיבור אותנטי על להקה פעילה ומצוינת. רגע לפני יציאת "King of Limbs", האלבום החדש, הגיע הזמן לשים לזה סוף

תום יורק-רדיוהד
תום יורק רדיוהד | צילום: getty

גילוי נאות (#1): השורות הבאות נכתבות בחוסר חשק מסוים. לרדיוהד יוצא אלבום חדש ביום שבת, וכמו שכתב בטוויטר הבלוגר והעיתונאי אלון עוזיאל - אין לי כוח לכל ההמולה שמתלווה לאלבום חדש של רדיוהד. גילוי נאות (#2): אני אוהבת את רדיוהד. למעשה, אם יבקשו ממני לבחור את חמשת האמנים האהובים עלי בעולם, סביר להניח שהם יכנסו לרשימה, במיקום כזה או אחר. רק מה? באמת שכבר אין כוח. לאלבום - כן. לדיבור מסביבו - כל כך לא.

 

המקרה של רדיוהד הוא נדיר בעולם המוזיקה - מדובר בלהקה שאי אפשר לגעת בה. פרה קדושה. וזה מעצבן אנשים, ובצדק. כדי להבין איפה כל זה התחיל, מומלץ מאוד לצפות ב-"Meeting People is Easy", הדוקומנטרי המרהיב שמלווה אותם בתקופה ההצלחה המסחררת של "OK Computer". הסרט הזה, חסר תוכן כמעט, קולאז' מופרע של קטעי ראיונות והופעות, מעביר חוויה רגשית מאוד חזקה של להקה שלא צפתה את המעמד שהיא תגיע אליה, ובעיקר של ת'ום יורק שפשוט לא יודע איך להתמודד עם כל זה. הוא לא ביקש להיות אלוהים, ובטח שהוא לא רוצה לקבל את התפקיד הזה מכל מיני עיתונאי מוזיקה ששואלים אותו שאלות מטופשות.

להעריץ להקות זה קל

 

ואם זה לא הספיק, אחרי "OK Computer" הגיע "Kid A", יצירה משונה ופורצת דרך (או שלא) שיתכן שלא היתה מתקבלת באהבה אם היא היתה נעשית על ידי כל אמן אחר. אבל רדיוהד? הם כבר הומלכו, ואף מבקר לא היה מעז להוריד אותם מהכס, אז הם קיבלו את הקרדיט על ביסוסה של האינדיטרוניקה. ואז "Amnesiac", ו-"Hail to the Thief", וההוצאה הדיגיטלית ההיסטורית (שוב, או שלא) של "In Rainbows". ופתאום נהיה מאוחר מדי לחזור ולדבר על המוזיקה, כי כולם כבר היו עסוקים בדיונים אחרים לחלוטין. כאלה שמדברים על הייפ ומקוריות ונלעסים שוב ושוב עד שכבר אי אפשר לקרוא אותם בלי לקבל בחילה. הלהקה הכי טובה בעולם? תואר מקומם. האם רדיוהד לא יכולים לפשל? בטח שכן. הבעיה היא שבמהלך הדרך, אנשים שכחו שהם כבר לא מאזינים לרדיוהד, ולכן לא באמת יכולים להביע דעה.

להיות מעריץ של רדיוהד זו משימה מייגעת - או שאתה נאלץ לשמוע מאנשים שלא האזינו להם כבר עשר שנים שהם "ממש אוהבים אותם!", או שאתה הופך לסניגור מול כל מיני מביני ענין שטוענים שזו להקה שהעתיקה את כל מה שהפך אותה לגדולה מאחרים, ואתה בעצם שה תמים חסר טעם משלו שנופל בפח של מפלצת ההייפ. אז כן, "Kid A" הושפע ישירות מ-Boards of Canada והרכבים אחרים של הלייבל Warp. נכון. וכן, רדיוהד הם לא הראשונים להוציא אלבום בפורמט דיגיטלי ובלי עזרתה של חברת תקליטים גדולה. אבל ממתי מקוריות נעשתה תו תקן לאיכות? האם זו סיבה מספקת לא להחשיב אותם ללהקה גדולה? וכן, רדיוהד יותר טובים מבורדס אוף קנדה.

 

ושלא תבינו לא נכון, אני מסכימה חלקית עם האנשים האלה, שמתרעמים על כך שמתייחסים לרדיוהד כקדושים. הם לא קדושים. הם פשוט להקה ממש ממש טובה. היי, אני לא אוהבת את הביטלס. זה לא אומר שאני מסתובבת בעולם ומתבכיינת על כך שהם עדיין נחשבים ללהקה הגדולה בכל הזמנים. פשוט, מה לעשות, מאז אלבום הבכורה הבינוני שלהם, רדיוהד לא הוציאו אלבום רע. זו לא אשמתם שהם להקה ממש ממש טובה. אבל באמת שזה כל מה שהם. כולה להקה.

 

>>> להאזנה לאלבום החדש של רדיוהד