דיימון של צהריים • המלצות המוזיקה של מיכל ישראלי
דיימון אלברן מחזיר את הגורילאז לאלבום שהוקלט באייפד, קלקסונז לא מפצים על כשלון האלבום השני וטיי סגל מבריק כתמיד. המלצות מוזיקה מהטריילר של מיכל ישראלי
1. דיימון אלברן. שתי המילים האלה בלבד כבר לגמרי מספיקות בכדי להצדיק כל המלצה באשר היא. דיימון אלברן הקליט אלבום, דיימון אלברן התארח אצל מישהו אחר, דיימון אלברן הפליץ. הכל נפלא באותה מידה. אחרי אלבום מופת שיצא השנה לגורילז, הפרוייקט שהופך להיות המשמעותי ביותר שלו (כן, יותר מבלר), הוא הקליט אלבום נוסף במהלך חודש אוקטובר שנקרא "The Fall" (כמו האלה שבאים להופיע בישראל בחודש הבא וכמו האלה שהסולן שלהם התארח באלבום הקודם של גורילאז) וניתן להאזנה באתר הרשמי של ההרכב.
האלבום הוקלט באמצעות אייפד, אבל עזבו את הגימיק. אלברן ויתר כאן, מטעמים מובנים לחלוטין, על עוד רשימת אורחים גרנדיוזית נוסח "Plastic Beach", והסתפק בעצמו ובעוד כמה נגנים. התוצאה היא אלבום יותר שקט, אלקטרוני, מלודי, שלא מכיל אף רגע היפ הופ, בניגוד לאלבומים הקודמים. אבל זה דיימון אלברן. דיימון אלברן מדהים.
2. כבר הרעפתי כאן שבחים על טיי סגל בסיכום השנה במוזיקה, והיום האחרון של השנה הוא הזדמנות טובה לתת עוד טעימה ממנו. השבוע הוא התארח אצל יקירי הטור Daytrotter, וניגן חמישה שירים, ככל הנראה חדשים, שלא נכללו באלבום שיצא השנה - "Melted". נשמע שהוא עושה עכשיו גאראז' רוק קלאסי יותר, אבל יש סיכוי שזה נשמע ככה בגלל שמדובר בהופעה חיה, ובהקלטה השירים האלה יקבלו אלמנטים פופיים יותר, כמו באלבום. כך או כך, הוא עדיין מעולה, במיוחד בקטעים כמו "Wear Black" או "Skin", ואני מקווה ש-2011 תביא לו יותר תהילה.
3. קלקסונס הוציאו את האלבום הכי מאכזב של השנה. ובכל זאת, אני ממשיכה לכתוב עליהם. למה? כי פעם הם היו טובים, והוציאו אלבום בכורה נפלא. האלבום השני - "Surfing the Void" - הוקלט במשך שנתיים תחת לא מעט לחץ וקשיים, שבמרכזם חילוף מפיקים. ג'יימס פורד מסימיאן מובייל דיסקו, מי שהפיק את אלבום הבכורה של קלקסונס, הוחלף באמצע התהליך על ידי רוס רובינסון - מפיק מטאל. לא מעט מבקרים ומעריצים האשימו את החילוף הזה בכך שהאלבום השני מחורבן, ועכשיו נדמה שקלקסונס מרגישים צורך להתנצל. אין דרך אחרת להסביר את הטקסט הנלווה לשירים שהעלו לאתר שלהם לכבוד חג המולד, שנשארו על רצפת העריכה מתקופת ההקלטות עם פורד. החדשות המצערות הן שגם הקטעים האלה לא ממש מצליחים להציל את הכבוד האבוד של החבורה. הם רציניים וקודרים, ובהחלט לא ממשיכים את הקו השמח של "Myths of the Near Future".
4. ב-Altered Zones סגרו את 2010 עם מיקסטייפס שהורכבו על ידי אמנים שהם אהבו השנה. שווה לדפדף בינהם, אבל אם אתם רוצים את המוצלח ביותר, הקליקו ישירות על זה של Autre Ne Veut. אז נכון, הוא כולל את Earl Sweatshirt ואת קניה ווסט, ואנחנו קצת משוחדים בענין שלהם, אבל גם שאר הקטעים טובים. בעיקר נחמד לשמוע את הזרימה חסרת המאמץ בין היפ הופ לצ'ילווייב לנויז אלקטרוני. על אלישיה קיז אנחנו לא לוקחים אחריות.