הקרב על רדיו הר הצופים: "רוצים לקחת מאיתנו את האהבה, החופש והיצירתיות"
אחרי שנים של תמיכה, החליטה האוניברסיטה העברית באופן פתאומי להפסיק את מימון רדיו הר הצופים - והסטודנטים זועמים. "מדובר בעוול לציבור הירושלמי שהולך לאבד תחנת אינדי מוערכת ואהובה", מבהירה אחת מהם. ההפגנות כבר החלו, מחשש שהתחנה תסגר מייד לאחר הסילבסטר
בצל המאבק הסטודנטיאלי נגד חוק האברכים, מנהלים הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים מלחמה נוספת - על הקול שלהם. לאחרונה הודיעה האוניברסיטה כי תפסיק לתמוך כספית בתחנת רדיו הר הצופים, ואם לא יחול שינוי דרמטי בימים הקרובים - שנת 2011 צפויה להיפתח ללא שידוריה של התחנה.
כבר לפני שבועיים נודע לצוות התחנה כי בכוונת הנהלת האוניברסיטה העברית להפסיק החל מתחילת השנה הבאה את העסקתם של שלושת רכזי הרדיו, העובדים היחידים שמקבלים שכר בתחנה. ההחלטה התקבלה בעקבות קיצוצים הנובעים ממחסור בתקציבים.
עובדי תחנת הרדיו, השדרנים והסטודנטים שמתנדבים בה קיבלו בהלם את ההחלטה. "הפסקת העסקת הרכזים תוריד לטימיון שנים של עבודה התנדבותית שנעשית בידי עשרות סטודנטים", הדגישו אנשי התחנה, שהפגינו ביום ראשון באוניברסיטה במחאה על ההחלטה האוניברסיטאית.
דודו המנחם, מרכזי ההפקה בתחנה, טוען כי משמעות ההחלטה של הנהלת האוניברסיטה היא אחת - הפסקת השידורים והפסקת כל אירועי התרבות שהרדיו מארגן: החל מתקלוטים בעיר ועד שידור הופעות מפאבים. "האוניברסיטה פשוט החליטה לסגור את הברז לפעילויות הללו", הוא מסביר בשיחה עם חדשות נענע10.
כסף או תרבות?
אם ההחלטה תצא לפועל, היא עלולה לשים קץ לתוכניות הייחודיות והמקוריות שליוו את שידורי רדיו הר הצופים בעשור האחרון. מאז ומתמיד היווה הרדיו תחנה חינוכית המופעלת על ידי סטודנטים של האוניברסיטה העברית במסגרת פרוייקט הרדיו החינוכי של "קול ישראל". בין התוכניות המשודרות בו ניתן למצוא את "עיר מקלט", "אסכולת רוק" וכמובן - תוכניות מוזיקה שבועיות בכיכובם של הסטודנטים. במקום מתקיימות גם סדנאות של החוג לתקשורת, ובהן סדנת עריכת תוכניות מוזיקה, סדנת כתיבה ותרגילים ויזואליים.
כמהלך נגדי להחלטת הקיצוצים פתחו העובדים והסטודנטים עצומה אינטרנטית, עליה חתמו כבר כ-1,000 איש. "נטילת התמיכה התקציבית מהרדיו שומטת את הקרקע מתחת לפעילותה של התחנה, והקיצוץ בפעילות עלול להיות גם חלק מהפגיעה בתרבות הצעירה בירושלים בכלל", נכתב בעצומה.
סגל הרדיו טוען כי הקיצוץ, שהתקבל בהתרעה קצרה וללא שום חלופה קונקרטית, יביא לסגירת התחנה תמורת חסיכת סכום נמוך יחסית של פחות מ-7,500 שקלים בחודש. לדברי המנחם, מדובר בצעד טיפשי מצד האוניברסיטה, בעיקר לאור הפסדו של אחד הנכסים המרכזיים באוניברסיטה - גוף תקשורת נטול שיקולים מסחריים, עם הרבה חופש פעולה ופעילות תרבותית. על כן, קוראים המנחם וחבריו לאוניברסיטה למצוא פיתרון לבעייה התקציבית ולאפשר את פעילותה העתידית של התחנה.
"התאהבתי בחופש, ביצירתיות ובמהות של המקום"
הסטודנטים, שיצאו בגל מחאה כנגד החלטת ההנהלה, לא מוכנים לוותר כל כך מהר על הבית השני שלהם. אוהד מוזר, סטודנט שנה ב' בתקשורת, ששידר ברדיו תוכנית שבועית במסגרת קורס בחירה, החליט להמשיך בשידוריו גם לאחר מכן, עד תום השנה שעברה. "זה התחיל בסטאז' שקיבלתי עליו נקודות זכות ולאחר מכן נשארתי, כי פשוט התאהבתי", הוא נזכר.
"התאהבתי בחופש, ביצירתיות, בעצמאות ובמהות של המקום", מספר אוהד. "מעבר לכך, זה תרם לי ניסיון מעשי בתחום - משהו שבכלל חסר בלימודי תקשורת באוניברסיטה העברית. ועכשיו, גם את זה רוצים לקחת, בגלל כמות כסף שהיא בסך הכל שטותית". לדעתו, ניהול תקציבים קצת שונה היה פותר את הבעיה הזו בקלות.
אל דבריו של אוהד מצטרפת גם הסטודנטית רעות כהן, שמשדרת ברדיו זו השנה השנייה ברציפות. "התחנה היא מקום חי ובועט, שמשדר מוזיקה 'לא גלגל"צית' ובכך נותנת מענה לקהל המאזינים שאוהב מוזיקה קצת שונה", מסבירה רעות על ייחודם של השידורים. היא מוסיפה כי לתוכניות כמו "עיר מקלט", "מת על מטאל", "בחזרה לאפריקה" ו"קנטה ברזיל" יש קהל מאזינים נאמן.
"מדובר בתחנה אמיתית שרוב השדרנים בה עושים זאת בהתנדבות, והטכנאים בה הם אלו שמאפשרים להכל לקרות. לתחנה יש שיתופי פעולה עם פאבים מובילים בעיר, שם מתקלטים השדרנים, ועוד שיתופי פעולה נחמדים כמו הקרנת סרט מוקומנטרי לבחירת השדרנים פעם בשבועיים, שאת הכל מובילים ומנהלים הטכנאים. מקבלי ההחלטות במחלקה לתקשורת פשוט לא מבינים שבלי הטכנאים, לא תהיה תחנה. יהיה אולפן שומם בלבד, ורדיו הר הצופים פשוט ירד מהתדר", היא מתריעה. "מדובר בעוול לא רק לתלמידי המחלקה לתקשורת, אלא עוול לציבור הירושלמי שהולך לאבד תחנת אינדי מוערכת ואהובה".
בימים אלה מוצפים מסדרונות הרדיו בחוסר ודאות, ביודעין כי עתידו יתברר ממש בימים הקרובים. עד אז, תמצאו שם המון חששות ופרצופים מתוחים המהולים בתקווה שהאוניברסיטה תנהג בפיקחות ופיכחות, כאשר כל זימון לפגישה מלווה בתחושה דואלית: עוזבים או נשארים?