חלף עם האשוח • המלצות מוזיקה לסופ"ש
הכריסטמס בפתח ומיכל ישראלי החביאה לכם מתנות מתחת לעץ: ג'יימס מרפי מחלק חינמים ב-DFA, מנומנה בהופעת אולפן ועוד
1. הולי שיט. כריסטמס בהחלט הגיע מוקדם השנה. אתם מוזמנים להתעלם לחלוטין מכל סיכומי השנה שראיתם ותראו בשבועות הקרובים (נו, חוץ משלנו) - זה הסיכום היחיד שאתם צריכים. DFA, הלייבל של מר ג'יימס מרפי, הקדוש האמיתי בחג הזה, נותנים את קטלוג 2010 שלהם להאזנה, מה שאומר שלא רק האלבומים שם, אלא גם הסינגלים של אמני הלייבל. מה שזה אומר, שיש שם את כל הלסד סאונדסיסטם שתרצו, שיט רובוט המעולים, רימיקסים + סשן אייטיונס של YACHT ועוד דברים מעולים.
2. אם הסיכום של DFA הוא לא כל מה שחלמתם עליו, אז ספינר מסכמים את השנה, ומומלץ להכנס דווקא לסיכום השירים שלהם, ולא האלבומים, כי הם נותנים את כולם להאזנה. חוץ מכמה בחירות הזויות (ברוקן בלס במקום השני, באמת?) מדובר ברשימה די משובחת עם מקום ראשון ראוי. היא נפתחת עם אדל המדהימה שנשמעת טוב מתמיד לקראת אלבום שני, וכוללת עוד לא מעט קטעים מעולים, כמו "Post Acid" של Wavves, "Lucidity" של Tame Impala, "Bang Bang Bang" האדיר של מארק רונסון ו"Monster", אולי הקטע הטוב ביותר בחדש של קניה ווסט.
3. כל סיכומי סוף השנה האלה גרמו לי להרהר באלבום השנוי במחלוקת שיצא השנה למנומנה המצוינים. מצד אחד, הוא אלבום ממש טוב. מצד שני, הוא פחות טוב מהקודמים. אבל למרות שהוא פחות מעניין, אני עדיין תמיד מקליקה כשאני רואה את שמם, כמו השבוע, בהופעה שלהם ב-The Interface. ההופעה הזו היא לא הדבר הכי טוב שתראו, וגם לא ההופעה הכי טובה שמנומנה יכולים לתת (אני הייתי שם כשהם ריגשו בוובסטר הול). אבל היא מספיקה כדי להזכר שמדובר במוזיקאים פשוט מעולים. כדאי לקפוץ ישר ל"Tithe", שמוביל המתופף האדיר שלהם, דני סים. גם בסיטואציה כזאת, בהופעה בלי קהל, הוא מצליח להיות מרגש, בטח יותר מברנט נוף, הקלידן החיוור (בכל המובנים), שלוקח את הסולו בשני הביצועים הנותרים. אם יש לכם את הסבלנות, צפו גם בראיון, שם הם מסבירים את השינוי בסאונד שלהם.
4. Toro Y Moi, האיש שאף אחד לא רוצה לכתוב את שמו בעברית, הוציא השבוע סינגל חדש. אלבום הבכורה שלו יצא בתחילת ינואר השנה (וזו כנראה הסיבה שהוא הושמט מלא מעט סיכומי שנה), והוא כבר מוציא אלבום נוסף בפברואר 2011. לקטע החדש יש מבנה קלאסי יותר מלרוב החומרים באלבום הקודם, וגם העיבוד הרפתקני פחות. זה דווקא טוב - Toro Y Moi נשמע כאן פחות כמו יורש של אנימל קולקטיב ויותר כמו אמן שרוכב על גל הדיסקו-פופ, עם קצת טראשיות, אבל בטעם טוב ועטוף בהפקה מצוינת.