"פה שאין לו רסן" • בן רד על ג'ון לנון
יותר משהוא אוהב את המוזיקה של הביטלס, בן רד מתחבר לאופי הלוחמני של לנון
הביטלס מעולם לא היו הקאפ אוף טי שלי. כן, כמו כל נער מתבגר גם אני הכרתי ושמעתי אותם, אבל בשום שלב של החיים שלי לא הרגשתי שהם באמת מפילים אותי מהכיסא (ואני דווקא חובב נפילות). ובכל זאת מכל הארבעה היה זה כמובן ג'ון לנון שדיבר אלי יותר מכל השאר. זה לא היה מהצד המוסיקלי דווקא (וכן הוא בהחלט מוסיקאי גדול) התחברתי בעיקר ללנון האיש: חצוף, יהיר, ציני, זועם ובעיקר בעל פה שאין לו רסן או מחסום, אחד שאומר את כל מה שהוא חושב. חסר כל בושה או עכבות, אחד כזה שאין לו אלוהים.
בתור מתבגר צעיר (וגם הרבה שנים אח"כ) הזדהיתי עם לנון האיש. כן, היום זה אולי קצת מביך, אבל הערצתי אותו ובעיקר את הפה הגדול שלו. הפה שב-1963, בזמן שביטלס הופיעו בארמון המלוכה (בנוכחות המלכה) פנה אל הנוכחים ואמר: "אלו מכם היושבים בכיסאות הזולים יותר נא מחאו כפיים, יתר הקהל מתבקש להרעיש עם תכשיטיו". הפה שהכניס אותו לצרות ב-1966, עם האמירה היומרנית "הביטלס גדולים יותר מישו". אותו הפה שגרם לו מאוחר יותר להתעמת עם ממשלת ארה"ב, כשנפרד מהביטלס ועבר לגור באמריקה.
לימים, כשהגעתי ב-1995 לרדיו בקול ישראל כשדר מתחיל, לנון כמובן היה מודל לחיקוי בעיניי. אחרי זמן קצר כשהתרגלתי למיקרופון והתחלתי להשתעמם מלהשמיע "סתם שירים" ולקרוא דיווחי תנועה, התחלתי להשתלח בשירים ויוצרים, בהמשך סגרתי חשבונות עם כל מיני אנשים שעיצבנו אותי מעל גלי האתר ולבסוף גם שלחתי "מכשיר חשמלי רוטט" לאחת ממפיקות מוקד התנועה. אני מניח שהייתי ממשיך במעלליי אלמלא מנהל הרדיו שם קץ להשתוללות חסרת המעצורים ושלח אותי הביתה עוד באותו היום.
אבל לנון לא היה רק מוסיקאי מחונן עם פה גדול, ללנון היתה משנה סדורה ואני מאמין. מהר מאוד אחרי שנחת בארה"ב במטרה להשתקע בה, הוא החל בפעילות פוליטית חתרנית ואף ידע למשוך את תשומת הלב של התקשורת, בעיקר באמצעות גימיקים וסנסציות. כך הפכה סצנת המיטה המפורסמת עם יוקו לשם דבר, שם גם נולד אחד משירי השלום הידועים ביותר. בהמשך הוא יזם מופע למען שחרורו של משורר ופעיל השלום ג'ון סינקלייר (שעל שמו כתב לנון שיר מיוחד) שנתפס מוכר שני ג'ויינטים לשוטר סמוי ונשפט ללא פחות מ-10 שנים בכלא. מספר ימים לאחר העצרת סינקלייר שוחרר.
לנון אף התיידד עם מנהיגי תנועת הפנתרים השחורים ומנהיגים של קבוצות רדיקליות שונות. גם שיריו החלו לבטא יותר ויותר את רעיונותיו המהפכניים. מעטים האומנים שהבולשת הפדרלית הודתה שהיא מחזיקה 281 מסמכים המכילים חומר סודי (ומי יודע כמה באמת היא מחזיקה?!) על אומן כלשהו. לנון הילך על חבל דק - חי על הקצה. בשבילי לנון היה הרבה יותר ממוסיקאי גדול, הוא פשוט היה איש גדול. מותו הטראגי, זה שאנחנו מציינים לו 30 שנים היום, רק מוסיף נופך לאגדה.
בן רד, "נותן ברוק" כל יום ב- 14:00 ב- 88FM | יום רביעי ה-8 בדצמבר: יום שכולו ג'ון לנון ב-88FM