אטלס כרטא
ימבה הקלטות ביתיות של אטלס סאונד (הסולן של דירהאנטר), Gorilla vs Bear בוחרים את הקליפים הטובים של 2010 והלייבל צרפתי Kitsune מפנק אתכם באוסף מושקע במיוחד. המלצות מוזיקה מהאו-לה-לה של מיכל ישראלי
1. ברדפורד קוקס הוא גם האיש שמאחורי דירהאנטר וגם מקליט לבדו תחת המוניקר אטלס סאונד. השבוע הוא עף לגמרי על הקלטות ביתיות והוציא ארבעה (!) אוספים להורדה, יום אחר יום, כאשר חלק מהקטעים הוקלטו ממש שעות לפני העלאתם לבלוג. לרוב אני לא אוהבת הקלטות מהסוג הזה. הן דחוסות מדי ולא מאפשרות את התהליך ההגיוני והנחוץ של זריקת סקיצות לפח ועריכה הגיונית של שירים. במקרה הזה הבעיה אינה קיימת. המוזיקה של קוקס תמיד הייתה מאוד נוזלית, והקטעים פשוט מתערבבים אחד בתוך השני בצורה הגיונית.
זה לא שאין כאן קטעים מיותרים, זה שהמילה מיותרים פשוט לא רלוונטית. מעבר לכך, יש כאן כמה קטעים שהם מהיפים שקוקס כתב, כמו "Terrarium", שמופיע באוסף הרביעי. בשורה התחתונה, אוסף ההקלטות הזה הוא עוד סיבה לכך שקוקס הפך להיות אחד מהאמנים המוערכים יותר של השנים האחרונות. סופר מומלץ.
2. וולפייפר (במקור עם נקודה בסוף, שנשמטה כדי למנוע בלבול דקדוקי), שמוכרים בעיקר בזכות הרימיקס המוצלח שלהם לדאס רייסיסט, הגיעו השבוע לסשן אצל דייטרוטר.
דווקא בז'אנרים שלא משתלבים בטבעיות באסתטיקת הלואו-פיי היחסית שדייטרוטר מאפשרים התוצאה מעניינת. איש עם גיטרה? די ברור איך זה ישמע. הרכב היפ-הופ אלקטרוני? קצת פחות. לוולפייפר זה לא ממש מפריע, אני מניחה שהם משתמשים בעיקר בלפטופים בין כה וכה, ואלה לא צריכים יותר מדי בשביל לעבוד. קצת מבאס לשמוע אותם בלי לראות את התחפושות המטופשות שהם בדרך כלל לובשים על הבמה, אבל זה בכל זאת סשן די כיפי.
3. Gorilla vs. Bear דירגו את 12 הקליפים האהובים עליהם של שנת 2010 במהלך מוזר וניינטיזי שלא ממש מתאים לבלוג העוסק במוזיקה אלטרנטיבית. חוץ מהבחירות הצפויות ("Window Seat" המדובר של אריקה באדו, "Slow" המוזר של טווין שאדו ו-"The Wilderness Downtown" האינטראקטיבי של ארקייד פייר) יש גם אנימציה (Flying Lotus), גועל נפש (HEALTH) וקצת עירום מתבקש (El Guincho). להוציא כמה מהבחירות, מעניין לראות איך האסתטיקה של קליפים אלטרנטיביים בימינו די דומה, גם כשיש הבדלים קלים בז'אנרים. לא מפתיע לגלות שהיא מהדהדת בעיקר סרטונים הויראליים שאהבנו השנה, ומורכבת מנוסטלגיה, ביזאר ונוסטלגיה ביזארית. רק קליפ אחד בולט בהעדרו מהרשימה.
4. הלייבל Kitsune הוא אולי ההוכחה היחידה שהצרפתים יודעים להנות, ולא רק לאכול בגטים, לזעוף ולהכנע לגרמנים. הוא גם לייבל שעושה יחסי ציבור מוצלחים ולא מנדנדים לאמנים שלו, ודואג להוציא אוספים על בסיס קבוע. עכשיו יוצא האוסף העשירי, שניתן להאזנה חלקית ו/או הורדה בתשלום (אפשר גם לשלם לפי קטע) באתר שלהם.
Kitsune מתמחים בפופ ואלקטרוניקה, לא רק צרפתית, וכמעט כל ההרכבים שלהם לא פחות ממעולים. כדאי לחפור מעבר ל-Two Door Cinema Club המוכרים כדי לגלות הרכבים כמו Yelle, Digitalism או Teeth.