אבודים באפריקה

ברור שזו חוכמה בדיעבד, אבל קשה מאד להקשיב לאלבום של Die Antwoord מבלי לתהות על חשבון מי בדיוק הבדיחה פה. אפילו השם שלו בלתי אפשרי. מי קורא לאלבום שלו "$O$"? למה הבחורה שרה בקול המעצבן הזה? והבחור הפסיכי הזה קורא לעצמו "נינג'ה"? באמת? באמת באמת? כי זה מופרך יותר מכל קשקושי הקונג-פו הפסאודו-מיסטיים של הוו טאנג קלאן. מה זה "zef"? מילת תואר למה בדיוק? האם אפשר לצפות מהם שלפחות ידעו איך מגנטים עובדים, או שגם זה יותר מדי? ואיך אנחנו אמורים להגיב כשהבדיחה מתגלה פחות או יותר על חשבוננו, ו-Die Antwoord פשוט בנו את עצמם כקריקטורה של טיפשות אייטיזית, והנינג'ה מגולם פה על ידי דולף לונדגרן. 

אבל רגע: על מי אנחנו מדברים פה בכלל? על חצי להקה, חצי תופעת אינטרנט. הם מנגנים ראפ משוגע עם ביטים אלקטרוניים דחוסים עד כדי התפקעות, ואת הבאזז שלהם הם בנו סביב הקליפ הפסיכי, המוגזם, כמעט חסר הפשר ל-"Enter the Ninja", הסינגל הראשון שלהם. נינג'ה הוא שם הבמה של וואטקין טודור ג'ונס, שעשה כל מיני פרויקטים של היפהופ רציני למדי באזור קייפ טאון, דרום אפריקה - המקום ממנו אנטוורד באים - לפני ששם על עצמו מסכה של רוצח יפני. בקיצור, עכשיו כבר ברור לנו שהם לא רציניים. לפחות לא לגמרי. כלומר, אולי קצת רציניים, אבל בהחלט באופן אירוני ומודע לעצמו. אלא אם כן הם שכנעו את עצמם ממש חזק. 

באים מקייפ טאון

מספיק לצפות ב-"Enter the Ninja" פעם אחת בשביל להבין למה זה משהו שאנשים רוצים להעביר לחברים שלהם באימייל. כן, זה קצת מפתיע שזה הרים אותם עד כדי כך שרק כמה חודשים לאחר שאנטוורד, והמיקסטייפ שלהם, נחשפו לראשונה בפני העולם, הם כבר חתומים ב-Interscope ויש להם חוזה הפצה בינלאומי לאלבום בכורה. זה משונה כי קשה שלא לפקפק באטרקטיביות של אנטוורד למי שלא חווה גם את הבדיחה, ואת הנחיתה המאוחרת של הפאנץ' שלה. למי שלא האמין לכמה ימים שזה הכל אמיתי.

המילים של השיר הראשון ב-"$O$" כמעט בלתי ניתנות לפיענוח. הן תמהיל של אנגלית ואפריקאנס (שפת תערובת של גרמנית, הולנדית ועוד כל מיני דברים שמדוברים בדרום אפריקה), וזה עוד בצירוף המבטא הבלתי אפשרי של יולנדי, הראפרית השניה בהרכב (ולמיטב הבנתי, אשתו של וואטקין ב'מציאות'. זה במרכאות כי די אנטוורד קיימים במציאות. בערך). אבל השורות הראשונות שכן ניתן להבין הן משהו בכיוון של "you don't know who I am", ואז זמן קצר לאחר מכן "fucking with your brain". וזה בדיוק מה שאנטוורד מצטיינים בו: ההצלחה שלהם נבנתה על סמך העובדה שאנחנו באמת לא יודעים מי הם ומאיפה הם צצו.

הסיבה שבגללה ההונאה של דיי אנטוורד יכלה לעבוד - ועבדה - כל כך טוב היא כי מבחינת רוב העולם, דרום אפריקה הוא מקום כמעט נטול קונטקסט. מונדיאל ואפרטהייד, זה מה שאנחנו יודעים. בניו יורק אי אפשר, או לפחות קשה מאד להמציא להקת ראפ עם דמויות פיקטיביות מבלי למסך את האחראים האמיתיים מאחורי אנימציה ממוחשבת או מסכות מוזרות, אי אפשר להשתמש במושגים אמיתיים כמו "zef" (שזה פחות או יותר כינוי לערס דרום אפריקאי, המקביל של ה-"chav" הבריטי) ושהם יעבדו על כל שאר העולם פשוט בתור משהו מוזר ולכן מסקרן. זוהי אולי גם אופציית הקיום היחידה ללהקת ראפ לבנה שפועלת בקייפ טאון; להיות חצי-פרודיה שמתקיימת במרחב תרבותי שמנותק מהמציאות לא פחות מסרט של לונדגרן. אבל בעוד שלמאזינים ה"ביתיים" שלהם, אף חלק מהבדיחה לא מושחר ולכן היא פועלת לפי המתוכנן, באינטרנט (דבר שאנטוורד כנראה ציפו לו ואף בנו עליו, בהתחשב ברפרנסים המשונים שנינג'ה עושה להצלחתו ברשת ה"interweb") כמעט כולם מקבלים אותם כמשהו תלוש לחלוטין - ולכן נהנים מאפקט הביזאר המועצם.

אגב, היה דיבור על זה שהם פשוט קמפיין של פומה. אבל זה כנראה לא נכון.