דרך נמר

שלושת חברי להקת טייגר לאב פועלים בישראל, אבל בגלל שיש להם את הגישה הנכונה ("חשוב שזה יהיה נורא קול"), זה רק עניין של זמן עד שיטרפו גם את הקהל בחו"ל ("קיבלנו שורה של הצעות"). מה עם סמים ודוגמניות? בשביל זה הם לא צריכים להקה. ראיון

טייגר לאב
טייגר לאב | צילום: גיגי בן ארצי

קליפ עם מגיש טלוויזיה מלוקק כשמאחוריו דגל ארצות הברית ברקע, מסיבת אייטיז עם חבורה של לבנים וכמה ניגרז חסרי גרוב (עם גיחה של סצנה לסבית מסרט פורנו ישן), ושברקע שיר מפוצץ שנשמע כמו שילוב בין MGMT ל-Datarock, הוא מה שהביא ללהקת טייגר לאב (Tiger Love) הישראלית וללהיט החדש שלה, "Pussy Cocaine", אלפי צפיות ביוטיוב לצד עשרות אזכורים בבלוגי מוזיקה נחשבים בחו"ל (ואפילו גיחה קצרה לעשירייה הפותחת במצעד של Hype Machine). הבאזז הזה, מסתבר, לא הפתיע את הלהקה עצמה: "מי ששמע את השיר, ידע שזה יקרה", מספר רועי בן ארצי (26), סולן וגיטריסט הלהקה, בה חברים גם אחיו גיגי (22) שמנגן על הבס ולורל עמיר (18), המתופף לשעבר של ביט69.

 

"הפמליה שלנו מורכבת בין השאר מעמרי אנגל שמשתתף בקליפ בתור המגיש (ועבד בעבר עם אסף אמדורסקי - א.פ) וטל סיקורל שערך את קליפ", מוסיף בן ארצי, "אלה אנשים שהצטרפו לנוסחה כי הם מאמינים שאנחנו עושים משהו שלדעתנו הוא שונה באקלים הבינלאומי, לא רק בארץ. הם שמעו ונדלקו".

ואכן, נראה שלטייגר לאב, שקיימים חודשים ספורים בלבד, יש את כל הנתונים הנכונים כדי להצליח באירופה ומשם להמשיך לארצות הברית. מלבד הסאונד, שנשמע כמו הדבר האחרון שעשוי היה להיווצר בישראל, ייתכן שמה שתרם לא מעט לגיבוש הצליל הזה זו העובדה שהאחים בן ארצי גדלו בניו יורק, ורועי עצמו התגורר, עד לאחרונה, מספר שנים בלונדון - "לכן ההשפעות מגיעות משם ולא מהארץ", הם מסבירים.

 

עם זאת, ברור לבן ארצי שהמיקום הגאוגרפי איננו הגורם העיקרי, ושכדי להעביר חוויה מלאה, לא מספיק ליצור מוזיקה טובה, אלא לאמץ גם את הגישה הנכונה. "יש חשיבות גבוהה לכל מה שמסביב, אנחנו מייצרים ז'אנר שפוגע גם בסטייל וגם בדאנסאביליות. חשוב שזה יהיה נורא קול ויעביר לקהל את מה שאנחנו רוצים, שזה יהיה מדויק".

- בתחילת הקליפ של "Pussy Cocaine" אתם מכתירים את עצמכם בתור המושיעים של רחבות הריקודים. לא משימה גדולה מדי?


"הקליפ נוצר אחרי שתי הופעות בישראל, וקלטנו שתוך כדי הניגון, הרחבה עולה בלהבות, אנשים עפו לכל הכיוונים, זה היה טבעי ומתבקש להשתמש בזה בטקסט הפתיחה".

 

- ומה התכנונים הבאים שלכם, אתם רוצים להתחמם קצת בארץ או לתת פול גז על פריצה לחו"ל?

 

"כרגע אנחנו עושים חזרות ומקליטים באולפן שלנו במרכז תל אביב, שגם משמש בתור הסטודיו לצילום של גיגי. כל ההפקה עצמאית, מלבד המאסטרינג שעושה אייל אבן צור (אח של שחר - א.פ). קיבלנו שורה של הצעות, אבל חשוב לנו לבחור בקפידה את האנשים שנעבוד איתם לפני שנחתום על משהו".

 

טייגר לאב
טייגר לאב | צילום: גיגי בן ארצי

בסוף השבוע האחרון הופיעה הלהקה בטקסידרמי בתל אביב. חמש דקות מהרגע שעלו לבמה הקטנה, המגבר כבר היה שבור, מה שהשאיר את הביצועים נטולי גיטרה אבל לא פגם בהנאה, של הקהל או של הלהקה. מבקרים חסרי מעוף נוטים להגדיר סולנים כמו בן ארצי בתור 'בעלי כריזמה', כשההגדרה המתאימה יותר היא 'מלא בפוזה'. לא מדובר בטרמינולוגיה שלילית במקרה הזה, היות ואותה גישה גזעית היא בדיוק מה שגורם ללהקות בעלות פוטנציאל לצמוח למימדי ענק, ומנגד - לתקוע במקום הרכבים ואמנים שבטוחים שאפשר לעלות על הבמה עם כפכפים וטישרט דהויה (סתם כי היא ישנה. וינטג' דווקא עובר סבבה), לתת עשרה שירים ולחזור לשבת על הבר.

 

כאילו שהשירים של טייגר לאב לא מלאים במספיק חרמנות ("בואי נזדיין פה על השטיח, מותק / נעשה אהבה הלילה", למשל), בסוף ההופעה, בעת הביצוע של "Pussy Cocaine" שיכל לרסק את המקום הפצפון הזה, הלהקה העלתה לבמה כמה בחורות מהקהל. "זה לא תוכנן", אומר בן ארצי, "הן פשוט עמדו מקדימה ורקדו". במבט מהצד, זה הרגיש כמו הדבר הנכון לעשות.

 

- אז כבר סימנתם וי על הרוקנ'רול. מה עם סמים ודוגמניות?

"אלה היו לפני טייגר לאב, בעקבות זה נוצרו השירים".

 

אלכס פולונסקי: כל הכתבותטוויטר