גיבורת צבא הנגינה

כשהייתי בתיכון, אי שם בתחילת שנות ה-90, אחד הפריטים המוזיקליים הלוהטים שהסתובבו בשכבה היו צמד קסטות בלויות משימוש, עם עטיפות בסגנון DIY - אחת עם מטאטא צהוב על רקע שחור וסגול, השניה עם כיתובים וסמלי אנרכיה על רקע ורוד - הקלטת "חיה ומתה בארון" מ-1989 והאלבום "אין לבחור" שיצא שנה אחר כך, שתי העדויות המוקלטות לקיומה של פוליאנה פרנק, שחבריה כבר חיפשו את עצמם אז במקומות אחרים.

לצד נושאי המגבעת ואולי עוד שתיים-שלוש להקות, השירים של פוליאנה היו חלק עיקרי מהמנה הישראלית המצומצמת בתפריט המוזיקלי שלנו, שכלל באותם ימים בעיקר דברים כמו הפיקסיז, נירוונה, הביסטי בויז וקומץ להקות פאנק מהאייטיז. על רקע התפלות הכללית של ההיצע העברי, ובהיעדר סצנת אינדי מקומית משמעותית או אינטרנט שיציע אספקה שוטפת של מוזיקה חדשה, פשוט היינו שומעים את שתי הקלטות האלה שוב ושוב, ועדיין מרגישים כל פעם מחדש כאילו מישהו פתח חלון בחדר מעופש. לא רק "זיווה" הטחון, אלא גם שירי מחאה שמאלניים שגל"צ לא הסכים להשמיע, כמו "גיבור צבא ההגנה" ו"הנצורים והצודקים", הפכו לחלק קבוע בפסקול שלנו.

באוגוסט הקרוב, אחרי שני עשורים בהם לא הופיעו יחד בהרכב המקורי, תתאחד פוליאנה פרנק - הסולנית אליוט (שרון בן עזר), אחיה אזי בן עזר, הגיטריסט עמי לוי והבסיסט שבי עוזיאל) לשתי הופעות, הופעה מלאה בבארבי ואחריה ערב אינטימי בתיאטרון תמונע, לרגל 20 שנה ליציאת "אין לבחור". לקראת המופע, תפסתי את אליוט לשיחה.

- מעבר לעניין ה-20 שנה לאלבום, למה החלטתם להתאחד להופעה דווקא עכשיו?

"בוקר אחד לפני שלושה חודשים קיבלתי אי-מייל מבחור שאני לא מכירה, צילום של כרטיס להופעה של פוליאנה פרנק באלנבי 58. במייל היה משפט אחד - "זה היה היום לפני 20 שנה. תודה". שבועיים לא הצלחתי להפסיק לחשוב על המייל הזה, עד שבסוף דיברתי עליו עם החברים ללהקה, והרעיון לעשות איחוד התחיל להתגלגל. אנחנו כבר הרבה זמן שומעים אנשים אומרים לנו ש"אין לבחור" שינה להם את החיים, אז אמרנו, יאללה".

- המחשבה על לחזור לנגן ביחד טבעית לכם? או שיש מתיחויות כמו שקורה לפעמים אצל הרכבים שלא היו על במה הרבה זמן?

"רזי הוא אח שלי, אנחנו משפחה, אחרי ולפני פוליאנה. כל אחד עושה היום את הדברים שלו, אבל אנחנו חברים נורא טובים, הם כמו האחים הגדולים שלי, הם לימדו אותי לשיר. אין מתיחויות, כולם קפצו מיד על הרעיון ואמרו - בואו נעשה כבוד לאלבום".

- השירים יבוצעו בעיבודים המקוריים או שלקחתם אותם לכיוון חדש?

"אנחנו ננגן את האלבום פחות או יותר כפי שהוא היה. יש שירים באלבום שזה רק אני והגיטרה, אז ניסינו להתאים אותם להופעה חיה. יהיו כמה הפתעות, אבל הרעיון הוא לבצע את האלבום בלייב".

- הייתם בזמנו פורצי דרך ודי בודדים בארץ מבחינת כתיבת שירים פוליטיים. למה לדעתך גם היום, 20 שנה אחרי ובמצב פוליטי שממש דורש מחאה אמנותית, אין בישראל כמעט מוזיקאים שמבטאים אמירה פוליטית אמיצה?

"זה לא ייחודי לארץ, גם בעולם רוב המוזיקאים לא מתעסקים בפוליטיקה. יש דווקא מוזיקאים ישראלים שכן מביעים דעה פוליטית - הבילויים, למשל, או רונה קינן. הבילויים אמרו שפוליאנה פרנק היו אחת ההשפעות הגדולות שלהם, ואני מאוד אוהבת אותם".

- לשירים יש לדעתך יכולת יותר גדולה לשכנע אנשים, לעומת מאמרים פוליטיים או נסיון להעביר דעה בויכוח?

"כבר 20 שנה אנחנו לא מפסיקים לשמוע מאנשים כמה המוזיקה שלנו השפיעה עליהם. אני אתן לך דוגמה: בהופעה שעשינו באלנבי 58, אחרי שהקסטה הפכה ללהיט גדול בלי שבכלל ידענו והתכוונו, עמדנו המומים מול הקהל, וניגנתי את "גיבור צבא ההגנה". ראיתי שאנשים מתחילים לשיר איתנו, ואז עצרתי את ההופעה ואמרתי לקהל, "מי שמרגיש שהשיר הזה עליו, יכול להצטרף", וכולם הצטרפו. זה היה מרגש בצורה לא רגילה. כן, אני חושבת לשירים יש השפעה".

- יש לכם תוכניות להמשיך לשתף פעולה, מעבר לאיחוד?

"מכיוון שאנחנו פזורים על שלוש יבשות, קשה להגיד. אני עסוקה בכלל באלבום הסולו הבא שלי, שיצא בחורף. אני לא רוצה לדבר עליו כרגע, אבל אני יכולה להגיד שהוא יהיה יפה".

- תני לי דוגמה להופעות איחוד מאכזבות או מרגשות שהיית בהן.

"ראיתי את הסקס פיסטולס ב-1998, זה האיחוד הראשון הגדול שלהם, והיה כל כך ברור שהם שם רק בשביל הכסף, כל כך לא היה לזה מנעד רגשי, שבכיתי שבוע. יש לי מזל שראיתי הרבה מהלהקות שהתאחדו בשנים האחרונות כשהן עוד היו בשיאן והופיעו מול 400 איש. אני יכולה להבטיח לקהל שלנו דבר אחד - אנחנו לא עושים את זה בשביל הכסף, זאת הופעה שמתקיימת נטו מתוך אהבה למוזיקה".

פוליאנה פרנק יופיעו ב-12.8 בבארבי בת"א וב-14 באוגוסט בתיאטרון תמונע. לפרטים