סיל אאוט

קשה למצוא את המילים הנכונות על מנת לתאר את ההופעה של סיל שהתקיימה אתמול באמפי רעננה. זו הייתה הופעה מלאת ניגודים - מצד אחד הזמר הענק סיל בחברת שמונה נגנים וזמרים, להם הוא קרא "המשפחה המורחבת שלי" ומצד שני הישראליות במיטבה  - ארגון קלוקל וריבים בין אנשים קולניים בקהל על מקומות ישיבה ועמידה בזמן מופע (באתם לשבת או לרקוד ולהשתולל?).

ההופעה שהייתה אמורה להתחיל ב-20:30 התאחרה קצת, כנראה בגלל הכיסאות הרבים שנשארו ריקים. כדי להתגבר על הבעיה, אפשרו המארגנים לאנשים שרכשו כרטיס על הדשא, לרדת למטה אל הכיסאות. אחרי שכולם תפסו את מקומותיהם ועדיין לא הצליחו למלא את האמפי עד הסוף, עלה סיל להופיע ולא סתם, אלא תוך כדי שהוא מתקרב לגדר ההפרדה ומתחיל להתחבק ולהתנשק עם כולם, אבל ממש כולם, מה שנותן סימן לעוד ועוד אנשים לדהור לכיוון הבמה ולנסות לתפוס את אהוב ליבם. למזלנו, המאבטחים שהיו חסרי אונים בתחילה, הצליחו לחסום את הנהירה למטה, אבל השאירו את המסתננים הרבים והמשולהבים למטה ב"גולדן רינג" שנוצר פתאום.

הזיעה הזאת, בעיר הזאת

סיל, שכלל לא היה מודאג מהמתרחש סביבו, סיים עם השמוזינג וחזר לבמה כדי לשיר "Man's World".  אחר כך הוא חולק עם הקהל את העובדה שיש לו חבר ישראלי בשם יריב שקורא לו שמואל, בגלל שם משפחתו - סמואל. ובכלל, לאורך כל הערב, מצליח סיל לגעת לקנות את הקהל בכמה משפטים בעברית לא רעה בכלל: "תודה", "ערב טוב", "תודה שבאתם" ועוד. אחד השיאים שקשורים לשפה, היה חבורה מהקהל שהתחילה לשיר "הבה נגילה" וסיל, שאוהב לרצות ולהתמסר לקהל שלו בצורה טוטאלית, תופס את המילים והלחן ומצטרף לשיר יחד עם הלהקה.

כאמור, ההופעה הזאת הייתה מלאת שיאים שכמעט על כולם אחראי לא אחר מאשר מר סיל סמואל בכבודו ובעצמו. הוא עלה לבמה במכנסי חאקי רחבים, ז'קט לבן בוהק, שרשרת כסופה עם צלב ענק וחגורת נצנצים רחבה שגנב כנראה מאשתו היידי קלום. דקות ספורות אל תוך ההופעה הוא התחיל להזיע, אבל בעוד שלרוב האנשים לא היינו סולחים שיזיעו עד לרמה של חולצה רטובה ספוגה - לו כולנו ויתרנו, גם בשביל לראות את גופו החסון וגם כי יש עכשיו כמה אנשים שלא יתקלחו שבוע, כדי לשמר את המגע של סיל עליהם. מישהו זרק לו מהקהל שמיכה ורודה אז הוא הרים אותה וניגב חלק מהזיעה וזרק חזרה לקהל שפשוט נכנס להיסטריה.

מי צריך חשמל?

שיא נוסף נרשם כשהוא פנה לאחת המעריצות, שהחזיקה מעטפה ביד ושאל אותה מה יש בה. הבחורה לא התבלבלה ואמרה באנגלית שהשירים שלו עזרו לה בתקופות הכי קשות בחייה. ואז, כמו בהרבה (מדי) הופעות לאחרונה, בדיוק כשסיל רצה לענות לה, נעלם החשמל ואיתו גם נבלעה התשובה שלו. סיל, שהוא אמן במה ששולט בכל דבר שקורה סביבו, לא איבד את העשתונות, אלא עשה סיבוב על הבמה, חזר אל הבחורה ועזר לה לעלות איתו לבמה. בזמן שמיטב המוחות ניסו לתקן את התקלה, סיל והצעירה רקדו ושילהבו את הקהל. אם הוא לא היה הופך לזמר מחונן, הוא בהחלט היה יכול לחפש קריירה בתור מדריך סלסה בעל נוכחות מאסיבית שיודע להזיז את הגוף שלו כך שכולם, כולל הוא עצמו, מתחילים להזיע.

הבחורה הצעירה לא הייתה היחידה שיצרה קשר עם סיל, היה גם הבחור שקיבל זכות דיבור והציע לסיל לבצע שיר שלא מהרפרטואר הקבוע. סיל, כמו שאפשר לצפות ממנו, נענה לאתגר. בסוף השיר הוא התעניין אם הבחור היה מרוצה מהביצוע שהם לא התאמנו עליו כלל. הבחור אמר "ככה-ככה", מה שגרם לסיל לציין את זה כסימן לישראליות מובהקת: "איך אתה יודע שאתה בישראל?" הוא שואל את הקהל "כשאתה מבצע שיר כבקשה מיוחדת, שיר שאתה בקושי זוכר את המילים שלו ואתה עדיין מקבל על זה ביקורת ככה-ככה".

נכשל בגיאוגרפיה

בין שלל מפגשי המעריצים שהתרחשו בקדמת הבמה הושחלו גם כמה שירים כשאת הפחות מוכרים, קיבל הקהל בפחות התלהבות, אבל כשהגיע זמנו של "Kiss from a Rose" לא היה אחד בקהל שלא צרח את המילים במלוא הגרון, כך קרה גם עם "Crazy" ו- "Amazing" שהביא את כולם לטירוף חושים. שיר נוסף שכבש את כולם היה "The Way I Lie" מהדיסק החדש שלו שבוצע פעמיים, כשבפעם הראשונה הוא הרהר בקול רם למה בעצם הוא קרא לשיר בשם כה בעייתי, ובפעם השנייה הוא ביצע את השיר בסוף, בגרסה ארוכה יותר כשהקהל כבר מכיר את המילים, נחשף לשיר ומוכן לשתף פעולה.

והערה לסיום: הוא כל הזמן חזר על המילה תל אביב: "אני רוצה להרגיש אתכם תל אביב", "תודה שבאתם תל אביב" - חבל שאף אחד לא הסביר לו את ההבדל בין העיר הגדולה לרעננה.

סיל, אמפיפארק רעננה, רביעי 21.7.2010