"אני ממש גרועה בגיטאר הירו"

לישראל קינג (נו מה, אני אקרא לה קאקי? גם אם היא מרשה, קצת לא נעים) תגיע בלי להקת הליווי שהולכת איתה כבר בהרבה זמן, ובמקום זאת תשתף פעולה עם המוזיקאית הירושלמית תמר אייזנמן. "כבר הופענו ביחד, בהמבורג. היא הייתה בסביבה והיא הכירה את דן, מנהל הטור שלי. הוא חיבר ביננו להופעה מבלי שממש נכיר, והיה מעולה. לא ניגנו מאז." אני שואל אותה לגבי חזרות. היא לא ניסחה את זה ככה, אבל רמזה בעדינות שהיא חושבת שזה ללוזרים. תכלס. היא גיטריסטית טובה מספיק בשביל שככל שמה שהיא תעשה יהיה מלוטש פחות, כך יצא יותר טוב.

- בתקשורת עדיין זוכרים אותך בתור הבחורה שמנגנת על אקוסטית כמו מטורפת, אבל את כבר מזמן לא עושה מוזיקה כזאת.

"מה הבעיה שלך?!"

"מה הבעיה שלך? מה אתה רוצה?"

- מה? אני לא רוצה כלום. בסך הכל שאלתי שאלה.

"אה? אני מצטערת, אני שוב איתך." מסתבר שהיא סתם הוציאה עצבים על מישהו אקראי ברקע, אי שם באיטליה. אני חוזר על השאלה. "תראה, כשהוצאתי את 'Until We Felt Red' בכלל לא חשבתי עליו בתור אלבום כל כך שונה. זה לא שהוא נכתב בתהליך שהיה שונה משמעותית. איכשהו כתבתי את כל השירים לו ואז התחלתי להוסיף עליהם עוד ועוד שכבות ואז יצא מה שיצא. האמת היא שחלק גדול מהקהל שלי הצטרף אליי מאז, והם דווקא לא מכירים את האלבומים הישנים, ואז הם שומעים את שני האלבומים הראשונים, עם כל הקטעים האינסטרומנטליים המוזרים, והם כזה - מה?"

"לא ממש. כלומר, בתקשורת הרבו להתייחס למין שלי, ומן הסתם זה משפיע על מה שאני עושה, אבל מבחינת מוזיקאים אחרים... בסופו של דבר מה שמעניין אותם זה איך אתה מנגן. אז זה היה יותר כמו - אה, את בחורה? אוקיי, שיהיה. עכשיו תעלי על הבמה ותראי מה את יודעת לעשות."

וקאקי קינג יודעת מה היא עושה. למרות שלאחרונה היא מנגנת אינדי רוק קלאסי, שמזכיר גרסה מעודנת יותר של סליטר-קיני, בתקופה שאליה היא התייחסה היא ניגנה מוזיקה אקוסטית אינטנסיבית, שנשמעה לפרקים כמו טקסטורות הגיטרות של לי רנאלדו מסוניק יות' שמבצע ג'ון פאהי, הבלוזיסט האגדי.

- לאחרונה על הרבה אמנים הופעל לחץ לא להופיע בישראל. אלביס קוסטלו והפיקסיז, נגיד, ביטלו את ההופעות שלהם.

- את מקנאה בתשומת הלב?

"לא! אלביס קוסטלו קיבל איומים על חייו (למערכת nana10 לא ידוע דבר על איומים על חייו של אלביס קוסטלו - ע.ק.). ואני מקבלת את הזכות לבוא להופיע בישראל. למי יותר שווה? ברור שלי! אף אחד לא רוצה שיאיימו על חייו. מה? לא, לא, תגיד לה שאני לא רוצה שהיא תבוא לכאן. תגיד לה שתלך. אל תגיד לה שאני כאן. תגיד לה שתלך."

- מה?

"יש פה איזו אישה איטלקייה משוגעת שמציקה לי, אני לא יודעת מה היא רוצה ממני."

- סטוקרית?

"לא, היא עובדת פה או משהו, והיא ממש מציקה לי."

- את לא רוצה איומים על חייך. וסטוקרית, היית רוצה? לכל המפורסמים יש סטוקר.

- שיתפת פעולה עם הרבה אמנים. עם מי היה הכי מעניין?

"טימבהלנד. הקלטתי בפרויקט חדש שלו. הוא מדהים... מאד שונה מהאנשים שאני רגילה לעבוד איתם, והוא עשה את כל הלהיטים האלה!"

- ואיך היה לנגן עם ג'ון דארנייל, מהמאונטיין גואטס (השניים הוציאו ביחד את האי.פי "Black Pear Tree" - ע.ק.)? אתם נראים ממש שונים. יש בך משהו מאד כיפי ומשחקי, והוא כל כך נוירוטי ומשונה.

"הוא באמת כזה - לא רק מוזיקלית, גם כבן אדם. אבל הסתדרנו. התחברנו על רקע אהבה משותפת למוריסיי. גם מוריסיי הוא כזה - נוירוטי, ומשונה, אבל הוא גם מאד מצחיק, במובן של ההומור השחור הזה. וגם ג'ון כזה. הוא הרבה יותר מצחיק משהיית חושב."

- באי.פי הזה היה שיר בשם "Sorry Mario, But Our Princess Is In Another Castle". את אוהבת משחקי מחשב?

"כן! האמת היא שאני ממש אוהבת סופר מריו, הוא אדיר."

- מה עם גיטאר הירו?

"אני ממש גרועה בזה! כולם תמיד צוחקים עליי. אני לא מסתדרת עם כל הכפתורים האלה. תן לי גיטרה אמיתית כל יום."

קאקי קינג ותמר אייזנמן יופיעו בבארבי ת"א ב-23.7. דלתות: תשע וחצי. 80 ש"ח בהזמנה מוקדמת, 100 ש"ח ביום המופע