קליפורניה סטרימינג
לוס קמפסינוס בהופעה אינטימית, הסולן של גרנדדי בשת"פ מסקרן ועוד המלצות מוזיקה מהפנקס של מיכל ישראלי
1. מי שאוהב מוזיקה, ועל אחת כמה וכמה כותב על מוזיקה, אמור להיות מסוגל להביע במילים למה אלבום מסוים מסב לו אושר. אני יכולה לכתוב עשרה עמודים על רדיוהד, או 1000 מילים שמסבירות למה Elephant Eyelash של Why? הוא האלבום הנפלא ביותר שיצא אי פעם, אבל מדי פעם מגיע אמן או אלבום שאני פשוט לא מצליחה לשים את האצבע על הסיבה שהוא מרגש אותי. זה מה שקרה לי עם האלבום האחרון של Los Campesinos!, שיצא בינואר האחרון. Romance is Boring מכיל את כל מה שלוס קמפסינוס היו לפניו, בתוספת כמה טיפות של עצב, שעשו את כל ההבדל. מנקודת מבט עאלק אובייקטיבית של מבקרי מוזיקה, הוא לא אלבום מדהים, אבל הוא החזיר לי, לראשונה מזה זמן רב, את התחושה של האזנה למוזיקה בגיל 16, כשהכל נראה חשוב ודרמטי. חוץ מזה, קשה שלא למצוא נקודת הזדהות עם המילים האותנטיות של גארת', הסולן, שחוץ מכותב מוכשר הוא גם נראה כמו מישהו שהייתם מסתובבים איתו בתיכון (ולפעמים גם ככה), ולא כמו רוק סטאר מגניב מדי.
השבוע הם סוף סוף הגיעו לסדרת ההופעות האהובה עלי - Tiny Desk Concert של NPR. לא כל הרכב יכול לצלוח בשלום את הפורמט הזה - ההצטופפות ליד מדפי הדיסקים של NPR עם מצלמות תקועות בפרצוף לא משאירה הרבה מקום לטעויות. בנוסף, לוס קמפסינוס הם שביעיה, ובהופעות חיות שמיניה (Sparky Deathcap הנהדר מצטרף אליהם), ולחדרון הזה הצליחו להדחס רק ארבעה. שילוב התנאים האלה גרם לי להנמיך ציפיות, אבל קסם נשאר קסם, מילים טובות נשארות מילים טובות, וכנראה שהערצה עיוורת נשארת הערצה עיוורת. חוץ מקטע הוידאו, תוכלו להוריד את ההופעה ולשמור למזכרת.
2. גרנדדי היה אחד ההרכבים החשובים והטובים של שנות האלפיים, על כך אין ויכוח. הפירוק שלהם אכזב רבים ובשונה מפירוקים של הרכבים רבים אחרים, לא הרגיש מוצדק כלל. בשנה שעברה, כשיצא אלבום הסולו של ג'ייסון לייטל, מעריצי גרנדדי קיבלו אותו בזרועות פתוחות וטענו שהוא נשמע כמו עוד אלבום של גרנדדי. יכול להיות שהם צודקים, אבל אם כך, לטעמי הוא נשמע כמו אלבום בינוני של גרנדדי. כנראה שרציתי לשמוע את לייטל עושה משהו שונה.
בימים אלה לייטל משתף פעולה עם חברי Earlimart, הרכב מלוס אנג'לס שהושווה לא פעם לגרנדדי, בפרוייקט שנקרא Admiral Radley, וזו הזדמנות מצוינת בשבילו להתנסות בדברים חדשים. I Heart California הוא אלבום שלוקח את המאזין, בעיקר אם הוא סקפטי כמוני, על רכבת הרים של ציפיות שמתממשות, מתנפצות ומשתנות כל כמה דקות. הוא מתחיל מצוין, עם שיר נושא בעל מילים ומלודיה פשוטות ולא מלהיבות, אבל הפקה עשירה שמפצה על כך. השיר השני, Ghost of Syllables, הוא בלדת פופ די צפויה שרומזת על כך ששאר האלבום ילבש צורה דומה, אבל אז מגיע Sunburn Kids המעורר, שנשמע בדיוק כמו שהייתי רוצה שגרנדדי ישמעו ב-2010. אני יכולה להמשיך ולפרט על כל שיר ושיר, אבל זה יהיה מתיש. האלבום מזגזג בין שממון להפתעה, מעצבן לרגע ואז מרתק בטירוף. החדשות הטובות הן שיש בו מספיק מהרגעים המוצלחים כדי שהוא יהפוך לשווה להאזנה, במיוחד כשהמלודיות הפופיות ננטשות לטובת נויז פופ אלים כמו ב-I'm All Fucked On Beer המאוד-לא-גרנדדי. אם אתם משתעממים מעט בתחילת האלבום, אל תשכחו שמעבר לפינה מחכה שיר מעולה.
3. אני מכירה מישהי שמשתמשת המון במילה מקסים. זה מוזר. תמיד נדמה לי שכדי להשתמש במילה הזו צריך לחיות בעולם שכולו חדי קרן וקשתות בענן. אבל תוך כדי האזנה ל - "Part II - The New December", אלבום החדש של Fol Chen, זו המילה היחידה שקופצת לי לראש.
מדובר בהרכב מלוס אנג'לס שחתום בלייבל Asthmatic Kitten, שהוקם על ידי סופיאן סטיבנס המצוין. הם אוהבים לשמור על מסתורין יחסי, ומקפידים להופיע עם איפור שחור מסביב לעיניים ולהשתמש בשמות בדויים. האמת שהחשאיות הזו די מעצבנת, אבל איכשהו היא מסתדרת עם המוזיקה שהם עושים - אינדי פופ אפל שמשלב אלמנטים של רוק, פולק, אלקטרוניקה וג'אז באלבומי קונספט מעניינים ("Part I: John Shade, Your Fortune's Made" יצא בשנה שעברה).
Fol Chen הם שישיה, ולגמרי מנצלים את זה, עם הרבה כלים ושילובי קולות, כמו ב-"Your Curtain Call", שהוא דואט נפלא בין קול נשי מצפצף וקול גברי עמוק, ועדיין שומרים על מינון מדויק של מינימליזם, שמגיע לשיא המקסים (כן, מקסים) ב-"The Holes" הניק דרייקי. ל-Fol Chen מגיעה יותר התייחסות ממה שהם מקבלים כרגע, ואולי אם הם יוותרו על העמימות הילדותית שלהם זה יקרה.
4. סדרת ערבי "לכלוך באוזן" שמארגן לאון פלדמן באוזןבר בתל אביב כבר זוכים למעמד של מיתולוגיה. אלה ערבים מהסוג שנתגעגע אליהם עוד 20 שנה, כשנהיה חירשים באוזן שמאל ונעדיף להשאר בבית ולצפות בערוץ ההיסטוריה. הערב (שישי) יתקיים "נא באוזן", ערב גרוב, בלוז ופאנק שמתהדר בליינאפ מפוצץ במיוחד - רדיו טריפ, שיארחו את חברי התפוחים והאחים רמירז לג'אם (זה כבר מספיק כדי לבוא, בעצם), רועי ריק ועידן רבינוביץ' מהקולקטיב, Tree ועוד. ספרו לילדים העתידיים שלכם שהייתם שם.