ריהאנה בשטח האויב

הקונספט שסבב את המופע של ריהאנה הערב (ראשון) הוא עניין די מרגש בזכות עצמו. אלפי מתנדבים שהשקיעו מזמנם כדי לעזור לאחר, הגיעו לקבל גמול הולם על המאמץ שהשקיעו. זו לא רק העובדה שמדובר בקמפיין פרסומי שונה ומקורי, זו גם התחושה שלקהל באצטדיון בלומפילד באמת שהגיע לקבל בחזרה, בלי קשר לחברה סלולרית כזו או אחרת. העובדה הזאת לבדה העניקה נופך מיוחד הרבה יותר למה שהוא בפני עצמו אירוע מרגש למדי – הופעה של כוכבת פופ עדכנית וגדולה כמו ריהאנה, בישראל.

עוד בטרם פרצה הכוכבת ממעמקי הבמה החוצה, אותו קמפיין גרנדיוזי שליווה את הגעתה לארץ חגג את הסיום של עצמו במפגן זיקוקים אינטנסיבי ומרשים. עוצמתה של יריית הפתיחה הזו עשתה דרכה אל “So Hard” הפותח, אבל בעוד הקהל באצטדיון המשיך לאחוז בהתרגשות, על הבמה האנרגיות היו מבלבלות. מצד אחד מדובר באחוז גבוה של להיטי מצעדים קליטים שנחרשו תחת כל תחנת רדיו רעננה, ולריהאנה, יברך אותה האל, יש הרבה מהחומר הזה שעושה עורכים מוזיקליים מאושרים.

מה גם שמאחורי הלהיטים האלו עומדת סופרסטארית מהממת למראה, המעכסת לה בנונשלנט כובש מצדו האחד של הבמה אל השני, עתירה בכריזמה ובמחוות חצופות ומפתות ודלה בביגוד תחתון. את הלוק הזה מגבה גם כישרון ווקאלי אדיר, שבא לידי ביטוי אפילו יותר בהופעה חיה, ובמיוחד בביצוע המרגש ל"Unfaithful".

מה עם הלהיט?

מהצד השני, מדובר באסופה של שירים שבוצעו כמעט כולם באורכם המלא כשהם עטופים בתמה המטאלית של האלבום האחרון ומופרדים על ידי שברי הפסקות מיותרות שיכלו להיפתר עם דילול מקצועי יותר של הקצוות הפרומים ועריכה נכונה יותר של סדר השירים. עיבודי הגיטרות האפלוליים (בליווי הגיטריסט נונו בטנקורט מאקסטרים), עוררו אכזבה יחסית בביצועים של להיטים מוקדמים יותר דוגמת “S.O.S”, להיט אלקטרוני באופיו שבימים ההם דגם באופן נפלא מ"Tainted Love" הסינת'י ועל הבמה איבד מהקסם שלו.

גם היעדרו של הלהיט שעשה את ריהאנה, “Pon De Replay” – ככל הנראה מהסיבה שהוא בלתי ניתן לעיבוד מטאליסטי - והשמעתו כפלייבק בלבד על רקע מעברוני הוידאו, עודד את התחושה שהעיבודים לא עשו חסד עם הבסיס האיתן והטוב של שירי הפופ נטולי הפגם של ריהאנה. אפילו "Umbrela" הבלתי נשכח, שהיה אמור לחתום את המופע בעוצמה, נבלע בתוך המגברים והותיר תחושת פספוס קלה כשלא גובה בעליית המתח הרצויה ליצירת "רגע" (על אף שמעמדו הפופולרי כהמנון עשה את רוב העבודה לבד).

היה זה רגע השיא בהופעה - והביצוע הטוב ביותר הודות לשמירה על אופיו המקורי - כשבקע “Please Don’t Stop The Music” בחצי הדרך, ורק הדגיש כמה הקצב שהוכתב לפניו ואחריו (ובמיוחד זה של רגע הסיום), לא באמת הצליח להחזיק את החלל העצום שמסביב. גם לא כשרוח הנתינה וההתנדבות הדהדה ברקע.

>>> ריהאנה בישראל: הסיקור המלא