"אנחנו הדבר הכי עכשווי שיש"

"זו לא היתה בדיחה וגם לא אקט של יהירות", מסביר ג'יימי ריינולדס, סולן ומייסד קלאקסונז, בראיון לרגל הגעת הלהקה לישראל, כשנשאל מדוע בחרו חבריה למתג את המוזיקה שלהם כ'ניו רייב', ז'אנר שבעצם לא היה קיים עד הפריצה שלהם. "פשוט רציתי ליצור משהו חדש, שהתקשורת תדבר עליו ותמנף אותו, וזה בדיוק מה שקרה", הוא אומר. כך שאם יש פה יהירות, היא מתייחסת בעיקר להצלחה של התעלול היחצני, והבדיחה היא עלינו - כל מי שנמצא בטווח שבין מאזין לעיתונאי.

יחסית לעובדה שבשנים האחרונות הוא היה אחד האנשים המשפיעים ביותר על צעירי בריטניה, ריינולדס בן ה-29 נשמע נבוך למדי במהלך שיחת הטלפון שלנו. הדיבור השקט והמלמולים לא מרגישים אופייניים עבור מישהו שדורג כמה שנים ברציפות במקמות גבוהים ברשימת האנשים הכי קולים של מגזין NME. אני מניח שלהשמע לא לבבי במיוחד כמתקשרים אליו בשעה 11:30 בבוקר זה הדבר הנורמלי לעשות. אם הייתי רוקסטאר וזה יום החופש שלי, סביר להניח שבכלל לא הייתי טורח לענות.

אלבום הבכורה של קלאקסונז, "Myths of the Near Future" יצא בשנת 2007. נכון לאותו רגע, אף אחד לא חשב שהרביעייה הזו (שמוצגת בדרך כלל כשלישיה, אבל עבדה רוב הזמן עם מתופף בהקלטות ובהופעות) צוחקת לו בפנים. אמרו ניו רייב, והכל דווקא התחבר בצורה מושלמת - צופרים של מסיבות האוס מהניינטיז, טקסטים קוסמיים ואווירת קרחנה, אבל בהגשה שמותאמת לילדי אינדי. הנסיבות האלה, שכללו מוזיקה מעולה וצימאון למשהו חדש ומרענן, הביאו את ריינולדס למעמד של כמעט נביא בתחומו.

- יש לכם הרבה רפרנסים לספרות פיוצ'וריסטית ולמדע בדיוני (שם האלבום לקוח מאוסף סיפורים של ג'יי. ג'יי באלארד, השיר "Gravity's Rainbow" נלקח מרומן של תומס פינצ'ון - א.פ), אתה חושב שקלאקסונז עושים את הסאונד של העתיד?

- באיזה מובן?

"מה שאתה אומר על ההבדלים בז'נארים הוא נכון, אבל לפעמים צריך יותר מזה. רוס גרם לנו להיות פחות לחוצים, הפך אותנו לקולקטיב, העניק לנו בטחון וגיבש אותנו כלהקה. אם ג'יימס פורד (מפיק האלבום הראשון וחבר הצמד סימיאן מובייל דיסקו - א.פ) בנה אותנו, אז רוס עשה את השיפוצים".

- לאחרונה פורסם שהקלטתם את האלבום בלוס אנג'לס, בחדר בגודל שלושה מטרים רבועים, למרות שיש שם אינספור אולפנים.
"זה היה במרתף של בית, והיה מדובר בחלק מתהליך הגיבוש. בזמן שניגנו יצא שעמדנו אחד ליד השני אחד על השני והסתכלנו זה על זה. האינטימיות הזאת מאוד תרמה לנו".

אחד המוטיבים הבולטים מתרבות הרייבים הניינטיזית שקלאקסונז הצליחו להחיות הוא סטיקלייטים. אחרי עשור שלום שבו אנשים הניפו את הטלפונים שלהם בהופעות, המקלות הזוהרים בצבעי ניאון חזרו לאופנה ונזרקו לאוויר בהופעות או סתם ביזבזו מהידיים המונפים של הקהל. "זה מגניב", ריינולדס עונה באופן המתומצת ביותר שאפשר כשאני שואל אותו על העניין.

הזכרתי לריינולדס את פרק הפתיחה בעונה ה-22 של השעשועון Never Mind The Buzzcocks, שם הוא התמודד מול מארק רונסון ואדל. לפני שאני מספיק להגיד משהו, הוא מיד אומר ש"ממש התבאסתי מעצמי שם".

- למה?

"שתקתי המון. לפני שהגעתי לתוכנית הייתי בטוח שאהיה הרבה יותר מצחיק, אבל כל פעם שהיתה לי בדיחה טובה לזרוק לא הייתי בטוח בה".

נראה שגם שלוש וחצי שנים אחרי הפריצה המשמעותית, ריינולדס עדיין סובל מתסמונת הילד השמנמן. גם בצילומי פפראצי שלו בצהובונים, כשהוא יושב בבית קפה עם לילי אלן, מתנשק עם פלורנס וולש (סולנית להקת פלורנס אנד דה מאשין), או מסתובב עם האחיות פי'צס ופיקסי גלדוף (הכי לוקח דאבל) - הוא נראה מיוסר למדי.

בשנה האחרונה ריינולדס יצא עם הדוגמנית/בלוגרית/כל-מיני-דברים-אחרים קורי קנדי. מאוד לוהטת וקטנה ממנו בעשור. בעוד שהוא מחליף בחורות בקצב מרשים, סיימון טיילור-דיוויס, הגיטריסט של הלהקה, כבר הספיק להתארס ל-Lovefoxxx, סולנית ההרכב הברזילאי CSS, ואפילו לקעקע את השם שלה על החזה שלו.

- תראה איך סיימון אוהב את חברה שלו. היית מקעקע את קורי קנדי או את פלורנס על החזה שלך?

"אני לא כל כך בעניין של קעקועים", הוא צוחק, "וטוב שלא עשיתי את זה. כי עכשיו אני רווק וזה יכול היה להיות ממש מבאס".

- מה עם איזה שיתוף פעולה כשתגיעו לישראל? בטקס פרסי הבריטס של 2008 ביצעתם יחד עם ריהאנה את "Umbrella". היא מופיעה פה כמה ימים לפניכם, אולי תבקשו ממנה לחכות לכם ותופיעו ביחד.
"היה נחמד, אבל אני לא חושב שזה יקרה שוב".

- חבל, אבל מה כן תכננתם להופעה שלכם בישראל?
"הרבה כיף. ואולי גם ננגן כמה שירים מהאלבום החדש".

קלאקסונז יופיעו בגני התערוכה בתל אביב ב-5 ביוני יחד עם פלסיבו וגורילז סאונד סיסטם במסגרת פסטיבל פיק.ניק. ב-9 ביוני הפסטיבל יארח את הפיקסיז עם חימום של האדיטורס

אלכס פולונסקי: כל הכתבות / טוויטר

לקח לנו הרבה זמן להקליט את האלבום, והודות לכך שאף אחד לא האיץ בנו, התוצאה מושלמת

בזמן שניגנו יצא שעמדנו אחד ליד השני אחד על השני והסתכלנו זה על זה. האינטימיות הזאת מאוד תרמה לנו