להקת WHY? ממליצה על אלבומים
שעות ספורות לפני שהופיעו בבארבי תל אביב, חברי להקת WHY? שיתפו אתכם במוזיקה שהכי השפיעה על היצירה שלהם
Caribou - Andorra
לקחת עיבודים, מנגינות ומקצבי ג'אז מיושנים ואיכשהו להוביל אותם למבנים החופשיים הבלתי צפויים, בלתי נשלטים של היפ הופ ואלקטרוניקה מודרנית. תוכנית נחמדה. בהחלט האלבום הכי קונבנציונלי (שגם מצפצף בו זמנית על הכללים) שלהם עד כה.
P. Love - All Up in Your Mind
יצירה גאונית. הפקה מאד רחבה עם ניחוח קל של מטבח. לא יותר מדי כלים, מיקסינג קליל מאד. כמה טראקים של פופ זוויתי ומלודי ואז אלו לוקחים צעד הצידה ומכניסים פנימה חומר הרבה יותר מהורהר. לא משנה באיזו הפקה הוא משתמש פה - באלבום הזה יש פשוט קטעים מעולים.
Four Tet - Rounds
קיירן הבדאן הוא אחד מהמוזיקאים הבודדים שמנצלים את כל ההבטחה הגלומה במדעי המחשב - הוא מסוגל לזמן, לתמרן ולערבב כל צליל שאפשר לדמיין.
Neutral Milk Hotel - In the Aeroplane Over the Sea
זו או יצירה של גאון או של מישהו דפוק על כל הראש, והאמת היא כנראה איפשהו באמצע... אין ספק שיש פה הצהרה עצומה, אבל מה המשמעות שלה? אפשר להמשיך לנחש עד מחר. בינתיים הסולן ג'ף מנגום מסובב מילים במקצב מכונת הירייה של דילן הצעיר, והשירים הם מוצפנים ומופשטים מכדי שאפשר יהיה באמת לשקוע בתוכם.
Saafir - Good Game: The Transition
האלבום הרביעי של סאאפיר - ראפר פריסטייל אמריקאי ייחודי מאד. האלבום הזה נכנס לנושאים עמוקים יותר מבדרך כלל, אבל סאאפיר גם שומר על הסגנון הרגיל שבזכותו הוא התפרסם.
Idaho - Hearts of Palm
מושלם לאחד מהימים האלה שבהם אתה פשוט לא מצליח לאזור את האנרגיה או התשוקה בשביל לצאת מהמיטה. מצבי הרוח שהוא מסוגל ליצור כאן עם טראק גיטרה אחד מעובד פשוט מדהימים, כפי שניתן לראות במשך הרוב של אחת עשר השירים שפה.
Black Sabbath - Master of Reality
הגיטריסט טוני איומי מצא כאן טון גיטרה עשיר וכבד, ואני ממש אוהב את זה שהוא משתמש באותו סאונד במשך כמעט כל אחד מהשירים פה. זה גס וזה אפקטיבי וזה שם בשביל להרביץ לך בראש עם אסופה של ריפים מפלצתיים.
Silver Apples - Contact
האלבום הזה מתחיל ב-"You and I", אחד מהשירים הכי טובים שלהם, שבו הם מעיפים מהחלון את הסאבטקסט ההיפי שהיה נוכח בטקסטים של האלבום הראשון וניגשים ישר לנקודה.
האלבום הזה הוא לגמרי אלבום של מילים - המון מרירות, כאב, פרנויה ובלבול. גם הכלים כאן מגיעים לאפקטים קיצוניים יותר, מה שמשקף את האינטנסיביות החדשה הזאת.
Freestyle Fellowship - Inner City Griots
תקליט שלוקח את אמנות הפריסטייל לרמה חדשה של מורכבות וסגנון יחיודי. הסאונד האופייני להם - הפלואו במהירות הכפולה, ההרמוניות מושפעות הג'אז - ניבאו את בואו של דור שלם של ראפרים מהמידווסט והדרום מהתבנית של Bone Thugz N Harmony.
Mount Eerie - Lost Wisdom
זה הצד הקודר והאינטרוספקטיבי של Mount Eerie, עם רמזים דקים של גיטרות והשירה של ג'ולי דוירון (The Blow).
זה נשמע טבעי לגמרי אבל יש בזה גם משהו מקולל, האופן שבו הם מחליפים בתים והרמוניות זה אחר זה. המוזיקה שמקיפה אותם עמוסה בדחיפות שבירה ומטעה שבלאורך רוב האלבום בקושי מתגברת מעבר ללחישה.
WHY? יופיעו הערב (חמישי) בבארבי תל אביב. חימום: ג'וזייה וולף (מתופף הלהקה). 22:00. 150 ש"ח.
>>> רוצים להכיר את הלהקה? בואו לקרוא ראיונות עם יוני וולף וג'וסייה וולף
>>> הביקורת על ההופעה הקודמת של Why? בישראל