הם יורים גם בג'ינג'ים
הקליפ החדש של M.I.A מנסה לחפות על שיר גרוע באמצעות מה שאמור להיות מסרים נגד גזענות, אבל משאיר אותו עם תשע דקות מפוצצות באלימות גרנדיוזית שמשום מה מופנית כלפי ג'ינג'ים. עמית קלינג צובע לבלונד
לפני כמה שנים ראיתי סרט תיעודי בערוץ 8, שהציג איזשהו ניסוי פסיכולוגי: אנשים חולקו לשתי קבוצות, כחולי עיניים וחומי עיניים. הם נלקחו לשני חדרים נפרדים, כאשר בחדר של כחולי העיניים הסבירו לאעלק-ארים הטריים למה הם נעלים גנטית על חומי העיניים, על בסיס איזשהו הסבר פסאודו-מדעי פחות או יותר ברמה של תיאוריות הגזע של דולף ב"שאלתיאל קוואק". אחר כך נתנו לכחולי העיניים לנהל את חומי העיניים באיזשהן נסיבות שמדמות מעבר גבול או מה לא, והפלא ופלא, הם התנהגו ממש כמו נאצים, רגע, סליחה, אסור להשוות.
לא עשיתי תואר בפסיכולוגיה אבל אני יכול להעיד שהאנשים בחדר של כחולי העיניים מתחלקים לשני סוגים. יש את אלה שניצלו את ההזדמנות על מנת לממש פנטזיות שליטה סדיסטיות שהיו חבויות בהם מקודם. זה לא נעים מצד אחד, אבל אולי זה עדיף על פני להשתייך לקבוצה השנייה, שמורכבת בוודאות מוחלטת מאנשים מטומטמים.
כנ"ל כל אותם אנשים שנפלו בפח של ניסוי מילגרם (נו, הזה שבו אתה חושב שאתה מחשמל מישהו, אבל בעצם אתה לא מחשמל אותו וסתם עובדים עליך), או כל ניסויי הסוהרים-אסירים למיניהם. בהנחה שאתם רוצים לצאת אנשים מוצלחים בעיני הבוחנים שלכם (ונראה לי שזו הרגשה די נחמדה) – ונראה לי שהדחף להיראות כמוצלח הוא הרבה יותר עמוק מהדחף לציית לפקודות, כי בדרך כלל אנשים עושים את השני מתוך רצון להגיע לראשון – מי שבאמת התחיל לשחק סוהר נוסח "אוז" על נבדקים שמגלמים אסירים, בעודו יודע שמודדים כל צעד שלו, הוא אידיוט חסר מודעות עצמית.
כל זה מוביל אותי לסיבה שבגללה הקליפ החדש של M.I.A עורר בי שנאה שאף פיסת אמנות או בידור לא עוררה בי במשך שנים. מתהנגי ארולפראגסם היקרה (אלוהים, איזה מזל שבחרת לעצמך שם במה בעל שלוש אותיות), עד כה בחיי שחיבבתי אותך, גם כשטחנו את "Paper Planes” שלך ברדיו כאילו היה גרגירי שומשום בעוד שהשום והלימון כבר מוכנים בצד. “Arular” היה אלבום בכורה נהדר (שלא לדבר על המיקסטייפ המגניב עם דיפלו) ו"Kala” היה המשך מוצלח וגם כשעשית להיטי פופ (יחסית, נו), תמיד הטענת אותם בפוליטיקה הפוסט-קולוניאלית הייחודית והשנונה שלך, בהפקה מוזיקלית עשירה ומעניינת ובטקסטים משונים אך טובים בסך הכל. למה, למען השם, למה, שחררת את חתיכת החרא שנקראת "Born Free”?!
שטוח כמו קרש
עזבו את זה שהשיר מחורבן. והוא מחורבן. אני בטוח שיהיו אנשים שיגידו שהוא אוונגרדי, אבל לא כל ביט עמום וקשה לאכילה הוא אוונגרד, גם אם הוא נמשך איזה שבע דקות. מוזיקה ניסיונית, כל מוזיקה בעצם, אבל מוזיקה ניסיונית במיוחד כי מתוקף המעמד שבו אמן מנסה לפרוץ גבול חדש, הוא בטח ובטח נדרש לחובת ההוכחה – צריכה להיות מעניינת, ו”Born Free” הוא שיר משעמם בטירוף. הוא כל כך משעמם שאני חורג ממנהגי ולא מקשיב לו בזמן שאני כותב עליו. אני לא יודע בוודאות לענות על השאלה אם קליפ טוב חייב גם להתלוות לשיר טוב. כנראה שלא, אבל מצד שני, קליפ טוב מתקשר עם השיר שלו, ואם אין לו עם מה לתקשר, האם הוא יוכל להיות טוב גם בפני עצמו? בקיצור, אני מעדיף להתעלם מזה. אני מעדיף פשוט לכתוב עכשיו כמה מילים שיסבירו למה הקליפ הזה הוא מחורבן, לסגור את הטקסט ולהשתדל לשכוח מכל זה לנצח.
הקליפ הזה הוא כנראה הקליפ הכי גרוע שראיתי מימיי. פשוט כי הוא מניח שהצופים שלו הם חבורה של דבילים גמורים. מתמטית, יתכן שזה בעצם הופך אותו לקליפ מעולה כי הוא מבין משהו לגבי העולם: רוב האנשים הם טיפשים. אל תתווכחו איתי, הוכחתי מקודם על בסיס ניסוי מילגרם וחבריו שזה נכון. הקליפ הזה זורק מהחלון את השילוב המתוחכם של להיטי רחבת ריקודים עם פוליטיקה רדיקלית למדי שבה M.I.A התהדרה עד כה, ובמקום זאת, לוקח קרש גדול, צובע אותו בצבעים זרחניים, כותב עליו "מסר!!! אני מסר פוליטי!!! תראה אותי!!! אני מסר!!!” ומרביץ לי איתו בראש, בתקווה, ככל הנראה, לגרום לי לנזק מוחי מתקדם; כנראה שזהו מצב הצבירה היחידי שבו המסר הפוליטי של הקליפ ל"Born Free” יוכל להרשים אותי (שוב מהלך מתוחכם. לקליפ המטומטם הזה ככל הנראה יש אינטליגנציה רגשית בסדר גמור).
באנג באנג רוקנ'רול
מה שמתחיל בתור רצף צילומים נחמד עם וייב של סרט אקשן צרפתי מהניינטיז (לוק בסון מגרד באוזן ממש עכשיו), עם שוטרי SWAT מאיימים נוסח יחידת עוז שמסתובבים באיזו חורבת מגורים בפרבר לא ברור ואז עוצרים בחור ג'ינג'י צנום, הופך לפארסה בשניה שהם מעלים אותו למשאית שלהם. אה, אוקיי, הם לא סתם עצרו בחור ג'ינג'י, הם עוצרים הרבה ג'ינג'ים. רצינו להראות מהגרי עבודה/פליטים/שב"חים, אבל אנחנו חוששים שלא תזדהו איתם, כי הם שחורים. אז הבאנו לכם אנשים לבנים שהם מיעוט פיזי. ועכשיו תראו איזה נורא זה כל הקטע עם גזענות. אה, במידה ועדיין לא הבנתם, הנה תראו, יש גם ג'ינג'ים עם כאפיות שזורקים אבנים על האוטובוס. כי הם לא באמת ג'ינג'ים. הם פלסטינים או משהו. ועכשיו נראה לכם איך יורים לילדה בפרצוף.
נו מה, מזועזעים? ראיתם איך המוח שלה השפריץ על כל המסך? זה כי אנחנו רוצים להתסיס אתכם. אם לא תזדעזעו, לא תתרגשו. “ריגוש וטלטלה למתחילים": תראו ילדונת חביבה עם תווי פנים נעימים מאד, ואז תכוונו לה אקדח לראש, אבל אל תעשו כמו בהוליווד, שרק מכוונים ולא יורים. לא, אנחנו רוצים פה מוח, שאתם כאילו לא מצפים לראות, אז אנחנו נראה לכם. ועכשיו ניתן לג'ינג'ים לרוץ בשדה ולהתפוצץ על מוקשים (שברגע משונה לגמרי מתפוצצים גם באופן ספונטני, בלי שמישהו ידרוך עליהם בכלל, רק בשביל להראות לכם שהם בשדה מוקשים. טוב, אני לא באמת יודע איך מוקשים עובדים ויש מצב שהג'ינג'ים מקפיצים אבנים תוך כדי ריצה, אבל איכשהו לא נראה לי). ממש לקראת הסוף גם נראה לכם מה קורה כשמישהו דורך על מוקש. ליתר דיוק, נעיף כמה איברים מדממים באוויר, כי אם זה לא יכול להראות כמו "מאוס", אז לפחות שיהיה לנו טום וג'רי. כן, הקטע הזה עם כף היד או מה שזה לא יהיה שמתעופף שם באוויר בהילוך איטי הופך את הקליפ של "Born Free” לסרט מצויר מגוחך, חסר טעם, חסר סיבה, רדוד, רע וגרוע במיוחד.