מר שועלי המהולל

אני עצמי ואנוכי

בחירת שם לאלבום היא משימה לא פשוטה. אחרי תקופה ארוכה של הקזת הנפש אל תוך שירים, נדרש היוצר לבחור בכמה מילים שיתמצתו את היצירה, ישפיעו על בחירת המאזינים אם לשלוח יד (או את סמן העכבר) דווקא אל האלבום הזה ועל הציפיות שעמן יפגשו את האלבום.

"צעיר, חופשי ואנוכי" הוא הכותרת שבחר ג'וני שועלי לאלבומו החדש, אבל אל תתנו לשם הקליט הזה להטעות אתכם. מדובר בבחירה אירונית, כי שועלי של האלבום הזה מתמודד עם חוויות הפוכות לחלוטין. באלבום הסולו השלישי שלו, שמגיע שבע שנים אחרי "האיש של המסיבות", שועלי שר על חיים שכוללים את ההפך מלהיות חופשי, צעיר ואנוכי – על התמודדות עם מערכת יחסים בוגרת ומורכבת, על געגועים, הרצון להשתחרר מכבלים ועל החזרה אליהם.

זה אלבום מהורהר, מפותל, שבין שיריו אפשר להרגיש מרווח נשימה. רע מוכיח (לשעבר שותפו של שועלי בלהקת רעש) שעל ההפקה המוזיקלית בחר להשאיר את שועלי קרוב למאזין. כמעט לא תמצאו כאן זכר לאלקטרוניקה שהייתה דומיננטית באלבום הסולו הקודם של שועלי, לעיבודים העשירים ולדיסטורשן של ימי רעש. כפי שקורה בדרך כלל המוזיקה של שועלי, גם הפעם, שיריו יעניקו לכם תחושה שהוא שר ישירות אליכם. יש לשועלי דרך לייצר אינטימיות עם המאזין, השירים שלו קלופים מאד, נטולי מסכות וקישוטים מיותרים.

"צעיר, חופשי ואנוכי" הוא מסוג האלבומים שגדלים על המאזין. לא מדובר באלבום מושלם - הוא מפוזר למדי, וויתור על כמה משיריו והידוקם של אחרים עשוי היה להפוך אותו לחד ולמדויק בהרבה. אבל אורך הנשימה הזה מוסיף לתחושה האינטימית שהוא מעורר. עיבודים מינימליסטיים והפקה מוזיקלית אורגנית של רוק רך עם צבעי בלוז וקאנטרי, יגרמו לכם להרגיש שאתם מתלווים לשועלי לנסיעה ממושכת, וצופים במהלכה בנופי חייו שחולפים דרך חלון המכונית.

"צעיר חופשי ואנוכי" / ג'וני שועלי (הוצאה עצמית)

יהבהדהבהדהבהדאם!

לעומת זאת, שם האלבום השני של איתמר רוטשילד "רץ אלי חזק", מתאר במדויק את חוויית ההאזנה לו. נדיר לשמוע אלבומים ישראלים ממוקדים כמו האלבום הזה, שמצליח ללפות את הרגש מהאזנה ראשונה, ועד לאחרון בבאות אחריה. בעברית יפיפייה שכל מילה בה נבחרה בקפידה, בלחני פולק-רוק ישראלי נהדרים עם נגיעות ג'אז על ברכי יוני רכטר פינת מתי כספי, הוציא איתמר רוטשילד אלבום נדיר ביופיו ובאיכותו.

רוטשילד מצליח לשלב בצורה מענגת בין יצירת אווירה לבין תיאור מפלח של תחושות וחוויות. השפה הציורית שלו תיקח אתכם לסיבובים מסביב לכיכר בלילה של נדודי שינה שבסופם תרגישו יחד איתו שאתם בדרך למעלה. יחד איתו, באחד מהשירים היפים באלבום – "פתאום זה קרה" תתמלאו בתחושה ש"נעורים התפרצו לי אל תוך הדירה / ועיניים צחקו לי / מצאתי צרה / והיא מצאה חן בעיני נורא".

הוא מצליח לתאר תחושות וחוויות בדיוק מעורר הזדהות, אבל לא פוסח גם על תיאורים מופשטים, ומענגים לא פחות, כמו אלו שתוכלו לשמוע ב"השיר היפה כל כך". את חיבתו לשירה עברית הוא מביע גם בביצוע נפלא ל"סיפור אהבים" של דוד אבידן, אותו הלחין.

אחרי אלבום ראשון, איכותי אך מינימליסטי מדי, מתאפיין אלבומו החדש של רוטשילד בעיבודים עשירים יותר, ואלו עוטפים את שירתו כראוי. נעם ענבר (הבילויים), שהפיק את שני האלבומים, קולע בהפקה מוזיקלית רגישה להפליא, וכמה כיף גם לשמוע את רוטשילד עטוף גם בגוונים מלוכלכים יותר ב"ניצחנו!" החזק. עשרה שירים יש באלבום הזה, כל אחד מהם צולף, וכולם יחד מתלכדים ליצירה אחידה ונדירה באיכותה.

"רץ אלי חזק" / איתמר רוטשילד (הוצאה עצמית)