סולטני הבלינג
הרכב קליפורני שמחליף שמות ונשמע כמו ג'אם סשן בסלון, אלבום סולו חדש למארק סולטן ועוד המלצות מוזיקה מהארנק של מיכל ישראלי
פסקה חדשה
1. לא ברור מה Thee Oh Sees עושים לעתים תכופות יותר - מוציאים אלבומים או מחליפים שמות. ההרכב, שהוקם על ידי המוזיקאי הפעיל John Dwyer, נקרא בעבר בין השאר The Ohsees , OCS והרשימה ממשיכה. שם ההרכב אולי מזכיר לכם את סדרת הטראש The OC, אבל חוץ מהמחוז הקליפורני שהשמות מתייחסים אליו, אין ולו דבר במשותף בין אותה חבורת ילדים סרקסטיים עם שיער מוצלח לבין הרכב הגראז', שפועל בכלל בסן פרנסיסקו, מחוץ למחוז המדובר. Dwyer, שניגן לפני כן באינספור הרכבי גראז' ופּאנק, יזם את הפרוייקט כמפלט צדדי להקליט חומרים ביתיים ובעיקר אינסטרומנטליים. במהלך השנים הוא צירף אליו נגנים והפך את הפרוייקט ללהקה של ממש, שהוציאה רק בשנה שעברה שני אלבומים מלאים ואוסף דמואים. התפוקה הזו לא מפתיעה כשמאזינים לחומרים, שנשמעים כאילו מישהו לחץ על כפתור ה-record בטייפ בסלון ביתו בזמן ג'אם סשן, וזו בדיוק הסיבה לאהוב את הז'אנר הזה, שאין יותר אותנטי ובלתי אמצעי ממנו.
במייספייס של ההרכב ניתן לשמוע שיר ראשון ("I Was Denied") מתוך אלבום חדש שיצא במאי. מומלץ לחזור אחורה לאלבומים הקודמים של ההרכב, וגם לבקר באתר הבית של חברת התקליטים In The Red, בעיקר כדי לגלות את כל שאר האמנים שיש להם להציע.
פסקה חדשה
2. שם אלבום הסולו החדש של מארק סולטן (BBQ מ-The King Khan & BBQ Show) הוא $. השם, שהיה יכול באותה מידה להנתן לאלבום של כוכב ראפ עטור בלינג, גרם לי לתהות על הקוים המקבילים בין כוכבי היפ הופ לכוכבי גראז', ספציפית סולטן וחברו King Khan. גם הם מלאים בבטחון, שלא לומר הערצה עצמית, הטורבן שעוטף את ראשו של סולטן הוא סמל סטטוס לא פחות מהגורמטים שמעטרים את גופו של 50 סנט, והם אפילו נעצרו לא מזמן על אחזקת סמים קלים. ההבדל העיקרי הוא שבעוד היפ הופ מצטיין בעיקר כשהוא רציני ואינטיליגנטי, סולטן עושה לי את זה דווקא בגלל חוש ההומור העצמי המפותח שלו.
שני שירים חדשים מתוך האלבום שיצא בשבוע הבא, "Status" ו-"I Am the End", כבר נמצאים בעמוד המייספייס, והם מספיק שונים אחד מהשני כדי לעורר תאבון של ממש לקראת האלבום.
פסקה חדשה
3. She & Him הם אולי הצמד הנשי-גברי המפורסם והמצליח יותר של Merge Records, אך אני אישית נהנית יותר מ-Wye Oak, צמד בעל חלוקה מגדרית דומה שהוציא בימים אלה EP חדש בלייבל.
בניגוד לצמד הראשון, שמסתמך יתר על המידה על העובדה שזואי דשנל היא בחורה קולית עם קול מגניב וסטיילינג נכון, Wye Oak מנסים לספר סיפור בצורה כנה וצנועה, בלי השקעה בסקס אפיל. חמישה שירים הם לעתים הזדמנות טובה יותר מאלבום שלם להכיר אמנים ואת האג'נדה המוזיקלית, ו-"My Neighbor/My Creator" עושה עבודה טובה בכך על ידי גיוון מספק, להוציא את הרמיקס התמוה שחותם אותו. הבעיה העיקרית עם ה-EP, ומה שמונע מההרכב הזה להתרומם, הוא חוסר המקוריות והעובדה שהם נשמעים יותר כמו צמד אינדי של סוף האלף הקודם מאשר כזה של סוף העשור הנוכחי.
פסקה חדשה
4. רדיו 6, אחת מתחנות המוזיקה של ה-BBC, עומדת בפני סגירה. אם כבר קראתם על כך ותהיתם למה זה מעסיק כל כך הרבה עיתונאים, התשובה פשוטה - רדיו 6 נשמע בדיוק כמו שתחנה לאוהבי מוזיקה אמורה להשמע. הוא איכותי ונגיש בו זמנית, העריכה המוזיקלית מצוינת ומכילה מינון נכון של איזוטריה לצד להיטי אינדי וקלאסיקות והשדרנים אינטיליגנטיים, חייכניים ומעל הכל, אוהבי מוזיקה אמיתיים שדואגים להשאר עם יד על הדופק. אין לי שום כוונה להשליך את המצב על מפת הרדיו בישראל ולנסח אמירות נוקבות לגבי מצבה (אני מניחה שדעותיי ידועות וכבר נוסחו במקומות אחרים), אבל מי מכם שצורך רדיו דרך האינטרנט, יודע שלתחנות מעבר לים ישנה משמעות גם עבור המאזין הישראלי.
עשו את המעשה הטוב של היום וחתמו על העצומה למען הצלת התחנה, ובינתיים, האזינו למה שעלולים להיות ימיה האחרונים.
פסקה חדשה
5. עזבו אתכם מאיבנטים בפייסבוק - זו ההזמנה הכי שווה לאירוע שראיתי מזה זמן רב, שלא לדבר על השם הקולע - "נעים באוזן", ערב סינגר סונגרייטרים אקוסטי באוזן השלישית, יתקיים הערב (שישי) בניצוחו של לאון פלדמן היקר. תהיו שם או תהיו מרובעים. אם אתם בכל זאת מתעקשים לעשות אטנדינג וירטואלי, הנה.