סיימון אמר

1. מיץ' דייויס, שקורא לעצמו Orba Squara, התפרסם בעיקר בזכות העובדה ש-9 מתוך 10 השירים באלבום הבכורה שלו ליוו פסקולים של סרטים, סדרות טלוויזיה, ואפילו פרסומת של iPhone. בעולם האינדי זו אינה בהכרח עובדה מחמיאה, כי היא מעידה בעיקר על כך שהמוזיקה שלו נגישה לקהל רחב. ואכן, האלבום הראשון שהוציא היה נעים ושובה, בדיוק מהסוג שאוהבים שם ב-Apple. באלבום החדש, The Trouble with Flying, דייויס לכלך קצת את הסאונד שלו, הוסיף נגיעות של אלטרנטיב קאנטרי, ערבב קצת ג'וני קאש, והתוצאה מוצלחת בהרבה מהאלבום הראשון, ופונה פחות לפסקול "האנטומיה של גריי".

2. Obi Best היא אלכס לילי, זמרת רקע של הרכב האינדי-פופ The Bird and the Bee, שחומרי הסולו שלה עולים על שלהם, בעיקר מפני שהם ייחודיים ומובחנים יותר. אלבום הבכורה שלה, Capades, נשמע בדיוק כמו שאלבום בכורה בלייבל עצמאי אמור להשמע, לטוב ולרע. תחת ידיים מקצועיות יותר, ההפקה של Capades היתה עוברת ליטוש משמעותי, וסביר שהתוצאה היתה מהדהדת הרכבים כמו Lali Puna או Frou Frou. דווקא הבוסריות של האלבום מאפשרת לדמיין לאן לילי יכולה להתפתח, ובתקווה ההמשך יקח אותה לכיוונים אפלים יותר, שמבצבצים מדי פעם מבעד לצלילים החולמניים שהיא מציעה.

3. אם הארפר סיימון היה מנצל את הקשרים המשפחתיים שלו, סביר להניח שהוא היה זוכה להרבה יותר פרסום והצלחה. בגיל 12 הוא כבר שימש כגיטריסט אורח בהופעות של אביו, פול סיימון, אבל את אלבום הבכורה שלו הוציא בגיל מאוחר יחסית, בהפקתו ובלייבל עצמאי שהוא הקים. למרות שהסגנון המוזיקלי שלו לא קולע בדיוק לטעמי (קצת יותר מדי קאונטרי, קצת פחות מדי אליוט סמית, למרות שרוחו מבליחה פה ושם), סיימון יודע בדיוק מי הוא, והולך עם האמת שלו עד הסוף. זהו כמובן יתרון, אך גם חסרון, שכן אלבום הבכורה שלו נשמע כמו אלבום שני של אמן - לא מספיק חדשני ומגוון, אלא הרבה מאותו הדבר. ובכל זאת, סיימון ירש מאביו לא רק קול נפלא, אלא גם המון קסם אישי ונגישות מזמינה שמצליחה להאפיל על חד-גוניותו.

אלבום הבכורה שלהן, Time on a String, יצא לאחרונה בלייבל Sounds Familyre מניו ג'רזי. במייספייס ניתן לשמוע חלק נכבד ממנו, כאשר המועדף עלי הוא Creature. עשו לעצמכם (ובעיקר לעצמכן) טובה ואל תצפו בקטע הפרומו שמספקת חברת התקליטים, שצולם על ידי גבר ומציג את חברות הלהקה אופות עוגיות.