קירח מכאן ומכאן

מה אתם מחפשים במוזיקה שלכם? אם אתם מחפשים בה את המקבילה המולחנת לטלנובלה – משהו שיעביר את הזמן, יבדר אתכם וינסה לעורר בכם פאתוס בכלים שחוקים, כשברקע תפאורת קרטון מוכרת מהפקות אחרות – האלבום החדש של אייל גולן, "דרך לחיים", אולי יעשה את העבודה. אם אתם מחפשים משהו מעבר לכך: אמינות, מקוריות, יצירה שנובעת מתוך מחשבה ושתעורר בכם כזו – קשה להאמין שתמצאו באלבום משהו מכל אלו.

אייל גולן הוא כבר מזמן לא רק זמר. הוא מותג. מוסד כלכלי. הוא מוקף במנגנון שיווק משומן, אלבומו יצא בסלולר וב-VOD (!) לפני ששוחרר לחנויות, וקדמו לו בושם שהושק על שמו. המוזיקה שהוא יוצר אמנם משתמשת במאפיינים ים תיכוניים, אך בשלב זה של הקריירה שלו – היא רחוקה מאד ממהות המוזיקה המזרחית. קשה למצוא בה נשמה, קינה או צהלה כנה שבוקעת מתוך הסלסולים והסולמות הערביים. גולן יוצר טרוטונים שנועדו לעודד כמה שיותר הורדות, פזמונים שנכתבו והולחנו במטרה להביא לכמה שיותר השמעות ומכירות. כל אלו הוקלטו וקובצו לכדי אלבום.

אפשר לעשות פופ מצוין – אבל המוזיקה שבאלבום החדש של אייל גולן פשוט לא מעניינת. רוב האלבום מורכב משירי אהבה מלאכותיים. בזה אחר זה גולן שר קלישאות רומנטיות שכמו הועתקו מכרטיסי ברכה ליום האהבה. רוב הלחנים באלבום סתמיים, העיבודים של תמיר צור ודודו קומה לא מצליחים – הם בקושי מנסים - לסקרן או להפתיע. ההפקה המוזיקלית סכרינית: פסקול טלנובלות כהלכתו. אפילו עטיפת האלבום, בה נראה גולן כשהוא צועד בגפו, בשולי כביש, בשקיעה, נראית כאילו נגזרה מטלנובלה.

בגזרת הפאן ורחבות הריקודים תמצאו את הסינגל "ג'ונגל" המכיל את הטקסט המשתטה "אם אני ואת היינו נולדים בג'ונגל / במקום שאי אפשר למצוא אותו בגוגל" ובהמשך: "אם היינו נולדים בג'ונגל / במקום בו אין מקלדת W או @" (המחסור בפיסוק במקור). דאחקות? יש. מקצב אפריקני שטוח יש, וגם הצלחה במצעדים. האם זה טוב? לא. ועם כל הכבוד להומור קולוניאליסטי, אפשר למצוא אפילו ג'ונגלים אפריקניים בגוגל ארת'.

מי אתה, אייל גולן?

כשאמן מתפרסם, הפרסונה האמנותית שלו מייצרת פרסונה ציבורית. במקרה של מוזיקאים מצליחים רבים, חוזרת הפרסונה הציבורית כבומרנג, ועלולה לגרום נזק לפרסונה האמנותית. עם צאת אלבום האולפן ה-13 שלו, נראה שאייל גולן נמצא בנקודה זו. הקרחת והקעקוע התמוה שעשה באחרונה זכו לכיסוי תקשורתי רב יותר מכל שירי האלבום גם יחד – והם מאפילים על היצירה. אחרי גירושים מתוקשרים ואין סוף ראיונות על בעיות במערכת היחסים – קשה מאד לקחת ברצינות את שירי האהבה והכמיהה שלו.

השיר "מי שמאמין", שכתב יוסי גיספן על בסיס ציטוט של רבי נחמן מברסלב, וציטוט נוסף של ברסלב הפותח את חלק התודות, נראים תלושים מהאלבום וממה שכל צרכן תקשורת ממוצע יודע על אורח חייו של גולן. אם אלבומו הקודם של גולן, "זה אני", התכתב, לפחות באופן שטחי עם ההתרחשויות בחייו – קשה למצוא קשר בין "דרך לחיים" לבין הדמות המצטיירת במדורי הרכילות ולכן, על אחת כמה וכמה, קשה להאמין לו. האזנה לאלבום מותירה תחושה צורמת שמוזיקה היא רק עוד מוצר מדף מבית גולן. במקרה הזה, לא מדובר במוצר טוב במיוחד.

"דרך לחיים" – אייל גולן (ליאם הפקות)