הלילה האפל של מארק לינקוס

1. יומיים לפני מותו הטראגי של סולן ספרקלהורס, מארק לינקוס, התבשר המוזיקאי האניגמטי כי הפרוייקט המשותף של להקתו יחד עם המפיק דיינג'ר מאוס, "Dark Night of the Soul", אחד האלבומים המבריקים של השנה שעברה, סוף סוף יוצא רשמית. הסיבות לסכסוך בין האמנים לחברת התקליטים EMI הן עדיין בגדר תעלומה, אבל למי אכפת? העיקר שעכשיו אפשר יהיה לכלול את האלבום גם בסיכומי שנת 2010. אם במקרה הצלחתם לפספס אותו, מדובר בפרוייקט שמארח רשימה של גאוני אלטרנטיב, כמו איגי פופ, ויק צ'סטנאט, בלאק פרנסיס ו.. הבנתם את הרעיון. לבחור שיר אחד מתוך האלבום הזה הוא משימה בלתי אפשרית, שכן מעבר להיותם שירים מצוינים ומרגשים, דיינג'ר מאוס מצליח להוציא מהווקאליסטים איכויות שונות ממה שאנחנו רגילים לקבל מהם, וכרגיל מצליח להפר את ההרמוניה בדרכו המיוחדת והמפתיעה.

2. מתוך אותו פרוייקט נפלא של דיינג'ר מאוס וספרקלהורס, נולד הרכב חדש, Broken Bells - דיינג'ר מאוס וסולן השינס ג'יימס מרסר. לכבודם, אני חורגת ממנהגי להמליץ כאן אך ורק על מוזיקה שאני נהנית ממנה. כששמעתי שהם עתידים להוציא אלבום ביחד, חיכיתי לו בקוצר רוח. השינס היא אחת הלהקות האהובות עלי, שבהחלט התפתחה בצורה מרשימה באלבומה האחרון, ועל הכשרון של דיינג'ר מאוס כבר הרעפתי שבחים באייטם הקודם. השילוב בין שניהם, כך חשבתי, ימשיך את הקו של שיתוף הפעולה המושלם שהניב את הזיווג המבטיח. השיר הראשון שהוציאו, "The High Road", לא ענה על ציפיותיי, וגם לא זה שעקב - "Vaporize". עכשיו, קצת לפני צאת האלבום, ניתן להאזין לו בשלמותו, ואין מנוס אלא לקבוע שהוא פשוט משעמם. אם היה מדובר באלבום בכורה של אמנים אלמוניים, יתכן והייתי מחבבת פלוס את האלבום. הוא נעים, מופק היטב, הקול של מרסר מהפנט כרגיל, והביטים הדיינג'ר מאוסים מספקים. יחד עם זאת, קלישאת גודל הציפיות מתאימה כאן בול. כאשר מדובר בשני ענקים כאלה, שההסטוריה המוזיקלית שלהם מוכרת היטב, אי אפשר להסתפק באלבום טוב, אלא רק באלבום נפלא, ולא נותר אלא למשוך בכתפיים ולעבור הלאה.

5. לאחרונה אני נתקלת יותר ויותר בטענות שרדיוהד מוערכים יתר על המידה. אבל בעולם שלי, רדיוהד מרחפים אי שם למעלה בשמיים, הרחק משאר בני האנוש המסתובבים כאן על כדור הארץ. ישנו סיכוי גבוה שהשנה נזכה להאזין לאלבום חדש של אליליי, שבילו לא מעט זמן משותף באולפן בחודשים האחרונים, אבל כרגע תום יורק מתמקד בפרוייקט הסולו שלו, שהוא למעשה סופר-גרופ חדשה הכוללת את המפיק הנאמן של רדיוהד, נייג'ל גודריץ', ואת Flea מהצ'ילי פפרס. לאחר כמה הופעות בתור Thom Yorke????, יורק העניק להרכב שם - Atoms for Peace, והכריז על סיבוב הופעות, בינתיים רק בארה"ב. מדי פעם, יורק מפציע לבד בכל מיני מועדונים קטנים או אירועים פוליטיים, וללא מלווים, הוא לפתע נראה מאוד קטן וצנוע, אבל לא פחות מרשים ומרסק.