מה שלא עובד
השעשועון החדש של ג'רי סיינפלד, "The Marriage Ref", משאיר אותו מחוץ לתודעה הציבורית, מתנשף מאחורי לארי דיוויד. ליהי אלבז סיט דאון
לג'רי סיינפלד משעמם. כל כמה שנים, הוא מנסה להפציע חזרה לחיינו ולחדש את ההצלחתו מתקופת "סיינפלד". כשהוא לא מגיע להופעות אורח ב"תרגיע" עם לארי דיוויד (שאיתו יצר את "סיינפלד") ו"30 רוק", הוא מוציא סרט ("Bee Movie") או יוצא לסיבוב הופעות סטנד-אפ. ויש לו סיבות מוצדקות להשתכשך במרמור, כאשר לארי דיוויד בעצמו קורע את המסך עם "תרגיע" בקומדיית מצבים אותנטית ונטולת תסריט (מישהו אמר טוני האנקוק?) ומככב בסרטים של וודי אלן.
בכלל, קללת הסיטקומים היא הג'יהאד של כוכבי הטלוויזיה האמריקנית. ג'ניפר אניסטון היא עד היום רייצ'ל, חרף העובדה שהספיקה לככב ברוב הקומדיות הרומנטיות שצולמו משנת 2003, ולהתגרש מבראד פיט. מאט לה בלנק תמיד יהיה ג'ואי, האיטלקי החביב שאוחז בטיפה פחות תאים אפורים מאלו שתמצאו בראשו של נחניאלי דרוס על שולי הכביש, ואף אחד לא יודע את שמו האמיתי של ניומן מ"סיינפלד". אז הייתם מצפים שסיינפלד יעבור לעולם שכולו פרישה מוקדמת, בריכות בחצר ואיחודי "איפה הוא היום?", רק בכדי לבדוק שהוא עדיין בינינו. ובכן, אז הייתם. באסה.
נתראה ברבנות
הפרוייקט האחרון של סיינפלד (55), הוא "The Marriage Ref" ("שופט הנישואים"), שעלה השבוע ברשת NBC באמריקה. הרשת פירגנה לסיינפלד שיבוץ אסטרטגי – שניה אחרי טקס הסיום של אולימפיאדת החורף בוונקובר – מה שהביא לו יותר מ-40 מיליון צופים לתוכנית הפתיחה. אם חשבתם שסיינפלד הוא אותו ילד בלתי משופשף שיפקיד את עצמו מול מצלמות השעשועון ויקום למחרת בכדי לקרוא ביקורות שוחטות, טעיתם - הפעם הוא מאחורי הקלעים, יוצר ומפיק את התוכנית.
העניין של "The Marriage Ref" הוא כזה: זוגות אמיתיים מגיעים לשעשועון וחושפים בפני אמריקה ואחיותיה בגלות את הפרטים האינטימיים שלהם, תוך שהם מקבלים הערות מפאנל שופטים שמורכב מסלבס. השבוע היו אלו טינה פיי ואווה לנגוריה-פרקר. בזמן שאנשים עם היגיון בריא היו מעדיפים לקחת את עצות הזוגיות שלהם מגואל רצון ולא מאיזו כוכבנית סוג ב' עם סוללת אקסים ארוכה יותר מהברית החדשה, לזוגות הללו לא אכפת. כן, אווה לונגוריה צודקת במה שיש לה לומר על זוג ב' (שכצפוי, נאמר ללא שמץ של שנינות ועם חוכמת חיים של בלדר סמים). זה בכלל לא משנה שכשתצא מן האולפן תאלץ להתמודד עם שמועות על נישואים מפורקים ובגידות.
השבוע נאלצנו להתמודד עם שני זוגות, האחד סובל מגבר שרוצה לשמר את גופת כלבם המפוחלץ בבית, והשני עם גבר שרוצה להתקין עמוד סטריפטיז בסלון. רק נתונים כאלה עלולים לשלוח בחורה שפויה לצד השני של המתרס א-לה אלן דג'נרס את שורטי בע"מ. כך שכצפוי, "שופט הנישואים" לא צבר מעריצים בכמויות מסחריות. למעשה, מבקרי הטלוויזיה שחטו את הפורמט, השופטים ואפילו הזוגות. נו שוין, אז סיינפלד עדיין לא מצליח איפה שדיוויד צלח. מה עושים?
עד החתונה זה יעבור?
תמימי דעת עוד יחשבו שלארי דיוויד מצליח יותר מג'רי סיינפלד כי הוא מוכשר יותר, מה שנכון, אך לא רלוונטי במקרה הזה. ג'רי סיינפלד הוא עדיין אחד האנשים המוכשרים בתעשיית ההומור בארצות הברית, וחולק את הדקדוק האנאלי לפרטים עם דיוויד. אחת הסיבות בגללן האחרון הצליח להשתחרר מקללת הסיינפלד הייתה משום שלא עמד מול המצלמה. לא הכרנו את פניו (פרט לכמה הגחות שוליות במהלך הסדרה). זהו המכניזם הכי תינוקי שאפשר ללקות בו: פרצוף=דמות. דניאל רדקליף הוא הארי פוטר. רוברטס פטינסון הוא אדוארד קולן. הסיכוי ששניהם ישתחררו מהשטאנץ הזה הוא אפסי. ארנולד שוורצנגר, אחרי הכל, הוא קודם כל הטרמינייטור, ואחר כך מושל מדינת קליפורניה.
הבעיה היא שאם אתה עושה משהו טוב ומשכנע מספיק, כמו דמותו של ג'רי סיינפלד בסדרה, אתה מקבל אלטר-אגו בלתי ניתן לשחרור. למעשה, הדרך היחידה להתנתק מכזו תדמית היא להשתנות בתכלית. תחשבו ליאונרדו דיקפריו של שנות התשבעים: "טיטאניק", "רומיאו ויוליה". עכשיו תחשבו איך הוא חזר אליכם אחר כך, עם מטען עודף של מתמודד "לרדת בגדול" ומותחנים מעייפים ונטולי פואנטה. אם סיינפלד רוצה שניקח אותו כדף חדש, הוא צריך להשתנות. להשמין. לצבוע לבלונד. להפסיק להיות אותו קומיקאי שפוי ושובר לבבות, רק אז נצליח לעכל אותו מחדש. קוראים לזה שינוי תדמיתי. לפרטים נוספים, דברו עם מדונה.