דודו טסה פורק עצבים

את אלבומו הראשון הוציא דודו טסה כשהיה רק בן 13. ילד הפלא הפך לזמר ולגיטריסט מצליח ומאז שחרר חמישה אלבומים נוספים. באלבומו האחרון והמצליח – "בסוף מתרגלים להכל", אף שיתף פעולה עם ידידו ג'וני גרינווד, גיטריסט רדיוהד.

בנוסף לכך, הספיק טסה גם לנגן בלהקת תוכניתו של אלי יצפאן, להפיק מוזיקלית את האלבום "תתנו לו צ'אנס" של שלישיית מה קשור, להשתתף בפסקול הסרט "סוף העולם שמאלה" ובסרט "לבנון". מחר (יום שני ה-1 במרץ) בשעה 22:00 תשודר כאן ב-nana10 הופעה חיה של דודו טסה במועדון הזאפה בתל אביב. לרגל ההופעה, סיפר לנו טסה על תחנות הרוח שגורמות לו לזוז.

>>> משהו לראות

"רקוויאם לחלום"

מעבר לעובדה שמדובר בסרט מקסים שמצולם באופן מדהים, "רקוויאם לחלום" הוא אחד מהסרטים שהכי טפחו בפניי. הוא מתאר את עליבות המציאות שבה אנו חיים, את הריקנות, ההתמכרות, המרדף האין סופי אחר סיפוק והוא נוגע בחרדות העמוקות ביותר שלנו. זה סרט שמכה בך בבטן וללא רחמים. הגיבורים שלו עלובים, החיים שלהם מפורקים ובכל זאת, הצופה לא יכול שלא להזדהות.

"תולדות הרוק" - סדרה של ה-BBC

הצפייה בסדרה הזו סידרה לי את היסודות מחדש. היא בנויה בצורה כרונולוגית ובכל פרק היא מתארת גוון אחר מעולם הרוק'נרול. מדהים לראות שם איך כל יוצר או להקה מהעבר הטביעו את חותמם על המסורת המוסיקאלית הזאת. הסדרה הזאת אפשרה לי גם להכיר צדדים חדשים ומפתיעים שעמדו מאחורי כתיבת כמה מהיצירות הגדולות. גם צדדיים מרתקים באישיותם של היוצרים עולים שם בצורה מעוררת השראה.

>>> משהו לשמוע

"הלילה" / ארז הלוי

אלבום מופת מתחילת שנות השמונים של יוצר שלא זכה להכרה רחבה. הלחנים שלו עדינים ומפותלים והם מכילים פשטות ותחכום יחדיו. קולו של הלוי יוצא דופן ומצמרר. את האלבום הפיק מתי כספי, שהוא גם ניגן בכל הכלים. בכל חורף אני שולף את האלבום הזה ומתרגש מהקסם החד פעמי שבו.

"Space Oddity" / David Bowie

דיוויד בואי הוציא לאורך הקריירה הארוכה שלו עשרות אלבומים. בחלקם חבויים יהלומים מדהימים. יש גם הרבה דברים שהוא עשה שפשוט לא מדברים אלי, אבל היכולת שלו לתת לשיר מימד נוסף של הפקה ועיבוד היא פשוט מעוררת הערצה. בואי לוקח את השיר ויוצר מעליו שכבה נוספת של הפקה, שהיא מחוברת ומנותקת מהשיר בו זמנית. זה משהו שאני מנסה ללמוד ממנו כל הזמן.

>>> משהו לקרוא

"התפסן בשדה השיפון" / ג'יי.די סלינג'ר

אני לא יודע אם הייתי בוחר את הספר הזה לולא מותו של סלינג'ר, שהזכיר לי עד כמה הוא היה גדול ועד כמה הוא השפיע על חיי. קראתי את הספר אחרי גיל ההתבגרות - הגיל שבו הוא היה אמור לדבר אלי, אבל החיבור שלי לדמות של הולדן קולדפילד היה מיידי. הרגשתי את מצוקותיו, הזדהיתי עם תהיותיו והבנתי שמדובר בחוויה שאינה תלויה בהכרח בגיל אלא בהוויה קיומית. אני ממליץ לחזור ולקרוא אותו פעם נוספת עם פרספקטיבה מבוגרת יותר.

"שעת הפעמונים" / ז'ורז' סימנון

עורך עיתון, אדם מכובד בעל השפעה רחבה שידו בכל, לוקה יום אחד בהפתעה אירוע מוחי. בזמן שהוא מטופל בבית החולים, כשהכרתו מעורפלת, מתחילים להסתדר לו החיים מחדש. דברים מהעבר מקבלים משמעויות מחודשות, עיקר ותפל מחליפים עמדות והשאלות המהותיות ביותר של קיומינו עולות בראשו.

>>> לצאת

פיקוק, מרמורק 14, תל-אביב

בשנים האחרונות הבר הזה ברחוב מרמורק הפך לסלון שלי. כמעט מידי ערב אני מגיח שם ומרגיש כמו בן בית. קשה לי למצוא את עצמי במקומות חדשים, ושם, בפיקוק, אני תמיד מרגיש שאני מכיר את כולם. זה מקום קטן עם לקוחות יחסית קבועים שלא לוחץ ולא מאיים. המוזיקה בו תמיד יושבת עלי טוב, וגם האלכוהול כמובן.

כדורגל

פעם בשבוע אני הולך לשחק כדורגל, שם אני מצליח להוציא את כל האגרסיות שהצטברו אצלי במהלך השבוע. על המגרש כולם מרשים לעצמם לקלל ולכעוס אבל יודעים שמרגע שנגמר המשחק, משתנים החוקים. אז כולם נרגעים, מתחבקים לפרידה, אומרים שבת שלום ומתחילים כבר להתגעגע להתכסחות של הפעם הבאה.