אנשי העולם הגדול

הרגע המרגש ביותר בהופעתם של צמד המוזיקאים אמדאו ומרים אמש בזאפה, התרחש כשמרים דומביה ביצעה בגפה את השיר “Sabali”. בעודה מלטפת את ראשו של בן זוגה, אמדאו בגאיוקו, שרה מרים מלים שמשמעותן, בתרגום חפשי: "יקירי, אני אוהבת אותך, אתך החיים יפים". על פניו של אמדאו נפרש חיוך עצום, ודמעות מילאו את עיניי. כנגד כל הסיכויים, מצליח הזוג העיוור, שבא מאחת מהמדינות העניות בעולם, ליצור מוזיקה פורצת גבולות ולנהל חיים מעוררי השראה. המשפט הזה, שהושר בקול הפלצט הנאיבי של מרים יחד החיוך הילדותי של אמדאו, מילאו אותי בתקווה. בהופעה הזו, למשך שעתיים של מוזיקה המוזגת תרבויות זו לזו, בעזרתם של שני שגרירי הרצון הטוב עוטי משקפי השמש – נמלאה הזאפה באופטימיות משכרת.

במסיבת עיתונאים שנערכה השבוע בתל אביב נשאל צמד המוזיקאים מה קשה יותר – להיות נשוי, או לתחזק קריירה מוזיקלית מצליחה למשך-30 שנה. בגאיוקו השיב שהוא מאוהב באשתו, ולכן תחזוקת הקריירה תובענית יותר. באותם רגעים בהופעה, היה ברור שתשובתו לא הייתה מס שפתיים – אמדאו ומרים נראו מאוהבים כזוג ילדים קטנים, והקהל השיב להם אהבה. המוטיב הבולט ביותר במוזיקה של אמדאו ומרים, זה שמעבר לניתוחים הסגנוניים, הוא שמחת החיים. היצירה שלהם מהדהדת משמחת חיים, ואמש התמלאה הזאפה בשמחת חיים כזו – בוהקת ופשוטה. הזאפה עמדה על רגליה, השיבה בנחרצות לאמדאו, שחזר ושאל: "Are you ready?" ו- "Is Everything OK?", רקד לאורך ההופעה כולה, ולא הניח לצמד ולנגניו לרדת מהבמה לפני ההדרן השלישי.

ברוכים הבאים למאלי

ההופעה נפתחה בשירים משני אלבומיהם האחרונים של אמדאו ומרים: “Welcome To Mali" ו- “The Magical Couple”. אמדאו ומרים לא תופשים את עצמם כמי שמבצעים מוזיקת עולם, אלא כמי שיוצרים מוזיקה הנושקת בחלקה הגדול לפופ ורוק. בין מקורות ההשראה שלהם ניתן למצוא להקות כמו לד זפלין, שעל ברכיהן גדלו. ואכן, ההפקה המוזיקלית המתוחכמת המתלווה לחלק מאלבומיהם, ושירים אקוסטיים רבים, פינו את מקומם אמש לרוק גולמי וקצבי. שירים בני שלוש דקות כמו “Africa”, שבוצע באלבום בשיתוף פעולה עם הראפר K'naan הפכו בהופעה לסשניי רוק מענגים בני דקות ארוכות, שנמזגו אל תוך המקורות המלזיים של הצמד. אלו נתמכו בתיפופה של פרקשניסטית מצוינת, בסיסט, מתופף וקלידן.

לאחר מספר שירים ירדה מרים מהבמה ואמדאו ביצע כמה רצועות בגפו בליווי הלהקה. בשלב זה התבהר שבגאיוקו הוא נגן גיטרה ענק, והצלע המובילה בצמד. את השירים שביצע בקולו העבה והעצום, הוא תיבל בסולואיי גיטרה ארוכים ווירטואוזיים, שלוו בנגינת אורגן בסגנון רוק סבנטיז ובמקצבים אפריקנים. קשה היה שלא להיסחף באינטראקציה המחויכת שבין אמדאו לבין חברי להקתו.

שמחת החיים של אמדאו ומרים היא נחרצת, עיקשת, מכוונת - כשל מי שהשמחה לא באה לו בקלות. בעוד שמוזיקה מערבית מודרנית מקדשת, לא פעם, את הסבל והייסורים, המוזיקה של אמדאו ומרים עליזה – משום שהיא שימשה מפלט מחיים קשים, מגורל שכמעט שנכתב מראש. זו שמחתם של מחוסרי הברירה, של מי שעבורם האלטרנטיבה קשה מנשוא. שמחת החיים הזו והתחושה שאפשר, כנגד כל הסיכויים, שטה באוויר על גבי הצלילים הנפלאים, דבקה בקהל ולוותה אותי בדרכי החוצה.