מותחן קופסאות

הפרטים היבשים: "הקופסה", באנגלית "The Box". ארה"ב, 2009. 115 דק'.

במאי: ריצ'רד קלי ("דוני דארקו") שגם הפיק וכתב על פי סיפור קצר של ריצ'רד מת'יסון ("אני האגדה" ועוד רבים) שעובד קודם לכן ל"אזור הדמדומים" הקלאסית.

שחקנים: קמרון דיאז, ג'יימס מרסדן ("אקס מן"), פרנק לנגלה ("פרוסט/ניקסון").

מה הסיפור? ווירג'יניה, שנות השבעים. זוג מהפרברים (דיאז ומרסדן) מוצא יום אחד קופסא מסתורית מחוץ לבית. בקופסא המסתורית יש כפתור אדום מסתורי, ואיזה איש מסתורי (לנגלה, עם צלקת מסתורית על חצי פרצוף) מסביר להם שאם יילחצו, מישהו, איפשהו, ימות, ובתמורה הם יצ'ופרו במיליון דולר. והם (זהירות, ספוילר!) אכן לוחצים.

במשפט אחד: מותחן פרנואידי, פארא-נורמלי ולא שגרתי הכולל לא פחות משלושה (!!!) אזכורים לז'אן-פול סארטר.

אז למה כן? בזכות תחושת האימה הכללית ומספר דימויים ביזאריים (כף רגלה של דיאז, הסצנה בספריה) שהם מסימני ההיכר של ריצ'רד קלי. אם אתם עדיין על הגדר בנוגע אליו, שווה ללכת לסרט ולו רק כדי להחליט סופית האם קלי הוא גאון או שרלטן. ובזכות הפסקול שכתבו חברי להקת ארקייד פייר הנחשבת.

ולמה לא? גילוי נאות: אני מאלה שטענו, עוד לפני "הקופסה", שהבנאדם אובר-רייטד בטירוף, ושתהליך קבלת ההחלטות הלא שגרתי שלו נובע משרירותיות ולא מהשראה. "סיפורי סאות'לנד" היה פשוט מביך, וגם את "דוני דארקו" לא באמת אהבתי, למרות שחטפתי, ואני ממשיך לחטוף על כך על הראש מכל מיני "מביני עניין". בעיניי "הקופסה" מפוצץ סוף סוף את הבלון - מדובר בסרט מבולבל ויומרני שמפזר הבטחות שאינו יכול לקיים ובשורה התחתונה לא מספק את הסחורה שמותחן אמור לספק.

הבנים לכדורגל הבנות לפח הזבל: מתח + מד"ב = סרט בנים.

הדייט שתקע אותי: סרט דייטים, לא משנה מאיזה ז'אנר, אמור להוציא אותך מהקולנוע לכל הפחות בתחושה ששווה לחיות. ראיתי זוגות באולם שקלטו את העניין כבר באמצע ויצאו לפני שהדייט ייהרס סופית. אז לא, זה לא סרט לדייט.

מדד הזיקפה: אני עדיין מתעקש להימשך לקמרון די, למרות שיא עושה לי את החיים מאוד קשים הפעם עם מבטא דרומי מפוברק, גרדרובה סבנטיזית חורפית וצליעה קשה. נמוך.

דם על הידיים: יש מוות ויש קצת אלימות. הצלקת על פניו של לנגלה מאוד מטרידה. לא לקחת ילדים.

האורך דווקא כן קובע: 115 דקות זה ארוך מדי, ואחד הסממנים ליומרנותו של הסרט ושל יוצרו. יחד עם זאת, צפו ל"גרסת הבמאי" באורך 162 דקות בקרוב.

בוטום ליין: סרט לא מספיק מעניין ובעיקר מטריד. השאלה אם בא לכם להיות מוטרדים. לי לא.