Bob Dylan - Rainy Day Women No. 12 & 35 האיש שהדליק לביטלס את הג'וינט הראשון שלהם ושלח אותם למסע מסתורין קסום, הוא מהסטלנים הגדולים של עולם המוזיקה. את משנתו בעניין הוא פורש בין השאר בסינגל המפורש הזה, שיצא ב-1996 בתקופה בה דילן כבר פנה לעבר הרוק. המסר החד משמעי שלו, הצחקוקים ואווירת האומללות הכללית, הפכו אותו לאחד מהמנוני הסטלנים הגדולים של כל הזמנים. אחת הפרשנויות שלו גורסת שדילן קרא בעיתון על סקילת נשים במדינות האסלאם והחליט לכרוך בין אבני הסקילה לבין הדודא הפרטית שלו. אגב, 12 כפול 35 זה 420, קוד מוכר מתרבות עישון הגראס (שעל מקורו יש אגדות רובות, רובן קשורות איכשהו לגרייטפול דד). J.J. Cale - Cocaine השיר הנושא את שם הסם הממריץ התפרסם אומנם בביצועו של אריק קלפטון, שניהל יחסים קרובים עם חומרים מטשטשים, אבל נכתב דווקא על ידי אחד מגיבורי הרוק הפחות מוכרים של אמריקה - ג'י ג'י קייל. קלפטון גרס שהשיר מטיף נגד שימוש בסמים, אבל הליין המהפנט שלו "She don't lie, Cocaine", המתאר את הקוק כאשה שאף פעם לא תשקר ותבגוד, יצר אצל רבים את הרושם שהוא דווקא מתאר מעודד את השימוש בסם. כדי לחדד את מסר המלחמה בסמים, שלא נקלט אצל הג'אנקיז, שינה קלפטון המתוסכל את המילים בהופעות חיות לכאלו המבהירות שלא מדובר בהמלצה חמה. מאיר אריאל - בשביל לעשן אם אתם מנסים להפסיק לעשן, אנחנו ממש לא ממליצים לכם לפתוח את היום בשיר הזה. “בשביל מה אתה חי, שאל אותי הזקן”, "הדלקתי סיגריה ואמרתי: בשביל לעשן" – הייתה התשובה של אריאל בשיר שהופיע באלבום "מודה אני", שיצא לאחר מותו. כך נפתח את אחד משירי הסטלנים והמעשנים הישראליים הקולעים של כל הזמנים. מאיר אריאל שהיה ידוע בחיבתו ל"זר קוצים ריחני" (או "העשב המתוק", באזכור אחר), ניסח בבהירות אופיינית את היחסים שבין אדם לבין הסיגריות שלו (על כל מה שהוא בוחר לשים בתוכן). Afroman - Because I Got High לפני כמה שבועות סיפר קווין סמית בטוויטר שלו שהוא התחיל לעשן ג'וינטים בגיל 40. "אני לא מבין איך בזבזתי את כל השנים האלו", אמר הבמאי, שגילם את סוחר הסמים סיילנט בוב בסדרת הסרטים המיתולוגית שלו. סמית נרתע מסמים לאורך השנים, בגלל ההתמכרות הקשה של חברו ג'ייסון מיוז (אבל לסמים קצת יותר רציניים, בין השאר הרואין), שגילם את ג'יי באותם סרטים, אבל זה לא הפריע לו להלל סמים קלים ברוב סרטיו. "Because I Got high" של אפרומן, מתוך הסרט "Jay And Silent Bob Strike Again ", הוא תיאור מדוקדק של התוצאות האפקטיביות של ג'וינט, וגם סוג של הצהרה אנטי קפיטליסטית. גם חנה ואנג'לינה מ"מחוברות" הזדהו וקיפצו לצלילי השיר באחת מהסצנות המקסימות בסדרה. Jefferson Airplane - White Rabbit רוב הלהקות בשנות השישים בסן פרנסיסקו היו בעניין של כדורים (או בולים). השיר הגאוני הזה חיבר בין תורתו של הרוקח החובב ואגדת האסיד טימותי לירי לבין סיפור האגדות של לואיס קרול על אליס בארץ הפלאות – והצליח להעביר את חווית שינוי התודעה לסט צלילים. זה לא שיר סטלה רגוע, אלא יצירה טרודה וקדחתנית בעלת עוצמות נדירות. טריפ טוב או רע? תחליטו אתם. Cypress Hill - Hits From The Bong קשה לחשוב על להקה שקשורה את עצמה לסמים קלים בצורה עמוקה יותר מסייפרס היל - הם אפילו נזרקו פעם מ"סאטרדיי נייט לייב" בשל עישון בתוכנית. תתקשו למצוא שיר שלהם שלא קשור לסמים בצורה כזו או אחרת. השיר הזה, שנפתח בקולות פעפוע ומבוסס על סימפול נהדר הגיטרה האקוסטית מ"Son of a Preacher Man" של דאסטי ספרינגפילד, מציג את עולמה הרוחני של הלהקה. סייפרס הושפעה מאוד מתורת הג'נגה חובבת גלגול הניירות של ג'מייקה, וסיפקה לה מחווה יסודית. אגב, ביוטיוב מסתובבת גרסה עברית מתורגמת ומשעשעת לשיר, עם שורות כמו "שאיפה... נשיפה... הדוור הביא זה עתה אונקייה". Musical Youth - Pass the Dutchie זה היה להיט ענק כאן בארץ בשנות השמונים, שעבר מתחת לרדאר של קברניטי הטלוויזיה החינוכית, ששידרה אותו שוב ושוב. עורכי המוסיקה שטחנו אותו כנראה לא בדיוק הבינו מה זה דאצ'י - מקטרת לעישון סמים בסלנג ג'מייקני או בריטי. הילדים החמודים שזימרו בקולות צפצפניים כבשו את גלי האתר - אז מה אם הם שרים טקסט כמו: "איך זה מרגיש כשאין לך מה לאכול..."? זהו למעשה קאבר לשיר שנכתב בשבחי הקנביס, המילים שונו ואזכורי הסמים הישירים הורדו בגרסה הזו, אבל המסר נשאר ברור. Velvet Underground - I'm Waiting For The Man הרבה מאוד שירים התעסקו בחוויות הסמים, אבל מעטים תיארו את חוויית החיפוש אחר הסם. השיר הנהדר הזה, שכתב לו ריד, תיעד את ההמתנה חסרת המנוחה לסוחר הסמים השכונתי שיספק לו קצת חומר טוב, ב-26 דולר. The Stranglers - Golden Brown זה מקרה נוסף של להיט גלגלצי ענק, שכנראה לא היה זוכה לאותו מספר השמעות בתחנה הצבאית לו היה נכתב בעברית. להקת הפאנק הבריטית הסטרנגלרז התעדנה עם השנים וכתבה גם בלדות הרמוניות יפהפיות כמו זו. הלהקה טענה לאורך השנים שהשיר הוא סוג של מבחן רורשאך, ושכל אחד יכול להבין ממנו מה שהוא רוצה. רוב האנשים הבינו שהזהב החום הוא ההרואין – שלא היה זר לחברי הלהקה. הכבש השישה עשר - האיש הירוק נכון, "הכבש השישה עשר" הוא אלבום ילדים, אך בין השורות הוא עוסק בתכנים אפלים רבים: מנדודי שינה, דרך דיכאון קליני, חרדות נטישה, פערים חברתיים, ועד לסטלה טובה. ככה זה כשהכותב הוא משורר הולל כמו יהונתן גפן. אתם יכולים לומר ש"האיש הירוק" עוסק בקבלת האחר, בעולם הפנימי הייחודי של כל אחד מאתנו ובנורמות החברתיות שכל אחד מאתנו כלוא בהן. אנחנו תוהים איזו סיגריה בדיוק עישן גפן כשכתב את היצירה המופלאה. ירוקה?