מלך הרדיו הישן

שלמה ארצי בן 60. במהלך הקריירה ההפכפכה שלו הוא הפך לא רק לאחד מהמוזיקאים האהובים בישראל, אלא גם לאחד מהנלעגים ביותר. בעשור האחרון שמו הפך לשק חבטות בידיהם של מבקרי מוזיקה ומכתיבי דעת קהל, שהרבו להתעלל בו ולבקר את המתיקות המתפרצת ממנו. לרגל יום הולדתו שחל היום, בדקנו את נתוני ההשמעה של שיריו. הנתונים, שנמסרו על ידי אקו"ם, מייצגים את רישומי תחנות הרדיו ב 2009-1993 ומזכירים מדוע הפך ארצי לכה מצליח וכה מעורר סלידה, בעת ובעונה אחת.

ארצי פיצח במו ידיו נוסחה שהופכת רומנטיקה וגעגועים לאופיום להמונים. שירים כמו "היא לא יודעת מה עובר עלי" (מקום שישי, עם 2965 השמעות), "שניים" הדביק שביצע עם ריטה (מקום תשיעי, עם 2541) ו"מנגב לך ת'דמעות" (מקום אחד עשרה, עם 2247 השמעות) - ספק פארודיה על שיר של שלמה ארצי שכתב הוא עצמו, מזכירים שארצי הצליח לתרגם געגוע רומנטי המוני להמנונים שקל לנגן בכל תחנה, בכל עת. הוא גבר של גברים ושל נשים, נערים וגימלאים, חובבי רוק ואוהבי מוזיקה מזרחית – כולם יכולים להתחבר לחומרים שלו.

להיטים אלו מזכירים שיצירתו של ארצי לא התחדשה כהוא זה בעשור האחרון. הוא מצא פנכה שהקהל נהנה ללחך, ושב לרקוח שוב ושוב את אותו תמהיל מוזיקלי, אניגמטי ומתקתק שערב כל כך לחיך הישראלי. כשמתבוננים בארצי מפלרטט עם מעריצותיו בהופעות, קשה להמלט מהתחושה שהוא מסרסר ברגשות אינטימיים כדי לזכות באהבת הקהל ולהעניק לו עוד מנה מ"האהבה הישנה".

אבל שירים אחרים ברשימה מזכירים שאחרי הכל, ארצי הוא כותב שירים טוב שחתום על כמה מהטקסטים המעניינים שהמיינסטרים הישראלי ראה. למרות חיבתו לניסוחים מורכבים ופואטיים עד כדי גיחוך, מין יומרה לא ברורה לכתוב "כמו דילן", הוא הצליח להלחין ולספר את המציאות הישראלית כפי שמעטים עשו. זה לא מקרי ש"האיש ההוא" שכתב נתן יונתן ושר ארצי ליווה את נוער הנרות. אין עוד זמר מיינסטרים שניסח את תחושותיו של חייל הלום קרב כפי שארצי עשה ב"חום יולי-אוגוסט" המצוין.

אולי הוא לא כל כך נורא?

למרות ההתרפקות הכרונית שלו, ארצי כתב גם כמה משירי האהבה היפים ששמע המיינסטרים הישראלי. נסו למצוא פזמונאי ישראלי צעיר שכותב מלים כמו "אני אקדח טעון געגועים" מ"שדות של אירוסים" או "בשקט כמו גנב על בהונות גופך" ו"הזמן המהורהר תלוי על השעון", המופיעות ב"אף פעם לא תדעי" (מקום 21 ברשימה, עם 1661 השמעות). קשה לדמיין את קרן פלס, שרית חדד, מירי מסיקה, אייל גולן, עפר בשן, הראל סקעת, או משה פרץ כותבים או מבצעים שירים יפהפיים וקטנים כמו "וביחד נזדקן" או "זה השיר שנולד", או להיטים שהם גם שירים טובים באמת, כמו "תרקוד" ו"אחרי הכל את שיר".

הרשימה חושפת את העדנה המאוחרת לה זכו שירים כמו "בנוף ילדותי" שארצי ביצע בתחילת דרכו ושחזר ב"אהבתיהם", ונמצא במקום השלישי במצעד ההשמעות שלו. בעשור וחצי האחרונים התקבע ארצי בתודעה כאייקון שמקומו ברור. קל לשכוח שבתחילת דרכו הוא יצר חומרים מסקרנים, התנסה במגוון סגנונות (אפילו רוק ג'אמי ופסיכדלי), נלחם כדי להתנתק מתדמית כוכב הפסטיבלים ושילם על כך בכישלון צורם שארך כמה וכמה שנים.

נכון, מאז האייטיז ארצי רחוק מלהיות נועז וחדשני. הוא אמנם גיבש לעצמו סגנון אישי מובהק, אבל לא יצר שפה מוזיקלית חדשה, כזו שלא שמענו מיוצר אחר לפניו. ולמרות זאת הוא יצר והחדיר לאמצע המפה טקסטים מהורהרים ואיכותיים יחסית. הוא גרם גם למי שלא בדיוק מעלעל בספרי שירה קלאסיים בזמנו הפנוי לזמזם שירים של נתן יונתן, יהודה עמיחי ואדגר אלן פו. למרות שלאורך שנים היה ארצי מושא לעג התקשורת, אם לא יפרוץ במפתיע לרדיו קול צעיר וחדשני, עוד נמצא את עצמנו מתגעגעים למיינסטרים שנשמע כמוהו.