אוויר בשקל

קחו נשימה עמוקה ותבינו איך AIR, צמד האלקטרו הצרפתי שלקחתם לחדר השינה כדי לשחק לצליליו באחות וחולה, הפכו באלבומם החדש ללא יותר מפסקול של בתי קפה משמימים. עמרי רוזן מאוורר

אוויר בשקל | רשת 13

האלבום החדש של אייר, “Love 2”, מוכיח סופית טענה שעלתה עם צאת “Talkie Walkie”, אלבום האולפן הרביעי של הצמד הצרפתי, לפיה הם איבדו כיוון אחרי שב”Moon Safari”, ללא ספק יצירת המופת של אייר, ניקולה גודה וז'אן בנואה דונקל ניסו רעיונות מעניינים ויצרו אלקטרו-פופ רך שהיה מוזיקת הזיונים של בערך חצי עולם.

מטוקי ווקי ומ"Pocket Symphony" שבא אחריו עלתה תחושה שנגמרו להם הרעיונות ושבמקומם נשאר ניסיון לשחזר את כל מה שהצליח במון ספארי, ובפרט את הסאונד המצוחצח. טוקי ווקי צרם במיוחד, כי הוא נשמע לפרקים כמו ברגעים הגדולים של מון ספארי, אבל תמיד עוצר שלב אחד מוקדם מדי.

אולי התגובות הפושרות יותר ל"10,000 Hz Legend", האלבום הבא של הצמד אחרי מון ספארי, גרמו להם לבחור במה שנראה כמו הדרך הקלה בחזרה לחסד המעריצים, דרך שתמיד מוכיחה את עצמה מחדש כטעות. אפשר לטעון שמון ספארי עבד בעיקר ברמות קוסמטיות. גם אם זה נכון, היה לו עומק מסוים והיה נראה שהם מנסים להמשיך להעמיק ב-10,000 הניסיוני יותר.

מצד שני, אולי פשוט נגמר להם מה להגיד והם החליטו בכל זאת להמשיך ליצור, גם אם זה אומר לפעול על ריק. ובעצם, אולי זו בכלל אשמת המאזינים. ההצלחה של אייר היוותה השראה לדור של להקות בתי קפה כמו Nouvelle Vague, שיצרו מוזיקת רקע נעימה ועלאק-מתוחכמת שהשתלטה על נפח די שמן מהמרחב המוזיקלי הציבורי. הן אמנם זכו בהתחלה להרבה הייפ, אבל די מהר נעלמו מהתודעה, בערך מתי שכולם הבינו שמדובר בלא הרבה יותר משטיק.

אם עושים זום אאוט רואים שגם במקרה של אייר זה עובד על אותו עקרון. יש להם יותר תוכן ופחות שטאנץ, אבל כמו עם להקות בתי הקפה ואולי אפילו בגללן, האוזן השתעממה מהצליל, שגם הפך מזוהה יותר ויותר עם פרסומות ודברים דומים שהמוח נוטה לסנן החוצה.

וזה לא ש”Love 2” הוא אלבום רע. הוא מהוקצע מאוד וגם די מגוון, בהתחשב בגבולות הז'אנר. רוב השירים שבו די משעממים ומונוטוניים, אבל יש לו גם כמה רצועות חזקות יותר, כמו "Do the Joy” הפותח ו”Sing Sang Sung” הקיצי. למרות זאת, חסרים בו השיאים של ”Sexy Boy” ו-”You Make it Easy” ואת הקוליות של "Kelly Watch the Stars” ו”Remember”. בלעדיהם, הוא הופך לעוד אלבום אווירה סטרילי של מאה אחוז מדיום ואפס מסר. בנוף המוזיקלי של 2009 כבר אין בזה שום עניין.

Air - Love 2 / Virgin-Helicon