האור הגנוז

יש משהו מהפנט בחזותו של מתיסיהו. כשרואים קליפ או צילום מהופעה חיה שלו, קשה להסיר ממנו את העיניים. יש דבר מה מרתק בשילוב שבין המראה החרדי שלו, לבין תנועות הראפר שאימץ לעצמו. בקו התפר שבין חזרתו של מתיסיהו בתשובה לבין פרסומו, היו שהאשימו אותו בשימוש בדת כגימיק, עד כדי כך משונה נראה מפגש העולמות הזה. כיום מעטים מפקפקים בכנות אמונתו. קשה לזייף עניין בפילוסופיה יהודית כמו זו שתיאר בראיון בשבוע שעבר.

מהסיפור הזה של מתיסיהו נשקפת תעוזה של ממש, ולמרות שדמותו כבר מוכרת, הבחירות שלו עדיין מרתקות. לעומתן, מאכזב לגלות עד כמה גם באלבומו השלישי, המוזיקה שלו היא שגרתית ולא מעניינת. באלבום החדש, "Light", ממשיך מתיסיהו לשלב בין רגאיי ודאב לבין רוק, היפ הופ, מוזיקה חסידית ואפילו קאנטרי (האזינו לפתיחת "Smash Lies"). התמהיל הזה אמור, לפחות על הנייר, לגרום לכל חובב מוזיקה לזקוף אוזן סקרנית. אבל היוצר המצליח לא מצליח להפוך את המרקחת הזו למוצר מעניין. ב"Light" ממש לא תמצאו תעוזה, חדשנות או הפתעות.

למרות שלל הז'אנרים הנפגשים בו, בסופו של דבר מדובר באלבום פופ שמציג תכני ניו אייג' והעצמה עצמית שהאמריקנים בולעים בשקיקה. עד כמה שזה נוגע לאלבומי פופ – מדובר במוצר חביב למדי. הפקתו מהוקצעת, כשברשימת הקרדיטים אפשר למצוא שמות כמו דיויד קהאן שעבד עם פול מקרטני וקלי קלארקסון. שילוב הסגנונות הופך את Light לאלבום מגוון יחסית, אף שכמכלול הוא חוזר על עצמו. אפשר למצוא באלבום כמה רצועות קליטות, ביניהן הסינגל "One day" שכבר כבש מצעדי השמעות בעולם. בשורה התחתונה - "Light" הוא גלולת פרוזאק מוזיקלית שלא מרגישה כמו גילטי פלז'ר, אבל הוא רחוק מלהיות יומן פורץ דרך של נפש שמגלה את עצמה.

מאכזב לגלות שמתיסהו לא מצליח לספק יותר מזה. שילוב הסגנונות לא מתמזג לתוצר מסקרן באמת. קלפו ממנו כלי הפקה ותקבלו לחני מצעדים שבלוניים. מתיסיהו מתדהר במקורות השראה כמו בוב מארלי והרב שלמה קרליבך, אך השיר "We Will Walk" דווקא הזכיר לי מאד את "Beautiful Girl " של שון קינגסטון, ו"On Nature"" קליט להחריד בזכות שימוש במקצב ובקלידים שמזכיר להפליא את אלו שב"Homecoming" של קנייה ווסט.

בגזרת התכנים האלבום מאכזב אפילו יותר, כשהוא נע בין שלל קלישאות רוחניקיות, תהיות ותשובות שתשמעו בהרצאה הראשונה במרכז הקבלה הקרוב לאזור מגוריכם. "On Nature", למשל, הוא אולי השיר המדבק ביותר באלבום, אבל את התכנים שמובאים בו תוכלו לדלות גם מספר המודעות העמית הניו אייג'יאני הראשון שתשלפו מהמדף המתאים בחנות הספרים: "אנחנו אנשי הטבע, אנחנו עשויים מכדור הארץ" הוא שר במה שנשמע כמחווה תמוהה ל"אנחנו העולם", וכשבפזמון השני מצטרפים אליו קולות ילדים שקשה שלא לגלגל את העיניים. השיר המרגש ביותר באלבום הוא דווקא "Silence", שבו מתפשט מתיסיהו מחליפת ההיפ הופ, הרגאיי וההפקה הנוצצת ושר שיר-פיוט פשוט ואישי. בסך הכל מדובר באלבום חביב, אבל תובנות כמו שלו על סוגיות כמו אור וחושך יש גם בסניף של מחסני תאורה.

Matisyahu - Light NMC United

>>> רוצים לדעת איך היתה ההופעה של מתיסיהו בישראל? בואו לקרוא