"זו התחלה חדשה ואני די מתרגש"

אתמול הופצו לחנויות העותקים של “Eskimo Snow", האלבום הרביעי של ?Why. אני אוהב לחשוב על האלבומים שלהם בתור פצצות ביולוגיות קטנות שמועברות בעורמה מעיר לעיר. “השפה היא וירוס", אמרה אמנית האוונגרד לורי אנדרסון באחד משיריה המפורסמים יותר, השפה של יוני וולף היא מחלה חסרת מרפא. חיידקים טורפים עם שיניים חדות, שלכל אחד צורה של מילה אחרת, ננעצים לך במוח, כל פעם עם ליווי מוזיקלי מושלם אחר. במשך שנים אתה מסתובב אחר כך עם תחושה חצי-מוצדקת של דה ז'ה וו: יוני וולף כבר ראה את זה קודם וסיפר על זה, ואז הכל נראה לך מוכר ואתה תוהה אם אתה עומד להשתגע. אז אתה רוצה לפרוץ למעבדה, למשוך לדוקטור בחלוק הלבן, לשאול אותו מה לעזאזל, אבל בסופו של דבר אתה לא מעז. ככה היה בפעם הראשונה שבה ראיינתי אותו, לרגל ההופעה שלהם בארץ ביולי האחרון, ובמידה מסוימת ככה היה גם הפעם.

- לא מזמן פרסמתם חלק מתאריכי סיבוב ההופעות שילווה את יציאת "Eskimo Snow”. מה צפוי לכם הפעם?

"קודם כל, סיבוב הופעות מאסיבי בארצות הברית, ואז סיבוב קצר – חמישה או שישה תאריכים – באוסטרליה וניו זילנד. בתחילת 2010 אנחנו נבוא ליפן ולאירופה ואז נגיע גם לשכונה שלכם. נרנג'ה מביאים אותנו עוד פעם, אבל עדיין אין לנו את התאריכים המדויקים. זה מגניב, אני מוכן לצאת לדרך. כל כך הרבה עבודה מושקעת בלצאת לטור, זה הופך לשגרה רק כשאתה כבר נמצא שם”

- איך הייתה לכם ההופעה בישראל?

"אני חושב שזה היה נהדר. זו הייתה ההופעה האחרונה בסיבוב של “Alopecia” (האלבום הקודם – ע.ק.) והאחרונה לבינתיים עם אוסטין בראון. לא יכולנו לבקש משהו יותר טוב – הכל פשוט הלך כל כך נכון. באמת, אנחנו רק מחכים לחזור. הרגשנו מאוד בבית”.

- ובמה התעסקת מאז שחזרת לארה"ב?

"קודם כל, הייתי צריך לעבור דירה. נפטרתי כמעט מכל הדברים שהיו לי וב-1 באוגוסט עברתי לסינסינטי. זה היה הישג משמעותי. מאז, לא ממש יצאתי – ישבתי במאורה שלי ועבדתי. עשיתי מיקסים לאלבום הסולו של אחי (ג'וסיה וולף, מתופף ?Why), וגם עשיתי כל מיני רמיקסים וחזרות לאלבום”.

- מה אתה יכול לספר לי על האלבום של ג'וסייה?

"האלבום הזה לא יאומן. הוא עדיין עושה לי צמרמורת בכל פעם מחדש, ושמעתי כל שיר מאות פעמים. הוא מאד חזק ואמיתי, והוא יצא באנטיקון בינואר. אני מקווה שננגן שירים משם בהופעות שיבואו אחר כך. אין שם ממש אלקטרוניקה או היפ הופ: הוא שר בכל השירים. אלבום שקט ואינטנסיבי. הוא עשה הכל בעצמו. הוא כלי”.

- אז חזרת לגור בעיר שבה גדלת, ושחררת עכשיו את האלבום הכי רטרוסקפטיבי שלך. אמרת שהקלטת אותו יחד עם “Alopecia”. מלכתחילה נכנסתם לאולפן במטרה להקליט שני אלבומים נפרדים?

"בסופו של דבר מצאנו את עצמנו עם עשרים שירים שידענו שאנחנו רוצים להקליט ולשחרר. אז האופציות היו או אלבום ממש ארוך, או אלבום ואי.פי, ורק באמצע ההקלטות הבנו שיש בעצם שני סאונדים נפרדים, שתי זהויות שירים נפרדות שעולות מתוך הסשנים, וככה עלה הרעיון לעשות שני אלבומים. מאוחר יותר הקלטנו עוד ארבעה שירים שנכנסו ל"Alopecia”, אבל "Eskimo Snow” הורכב לגמרי מאותן הקלטות במיניאפוליס.”

- מה מהווה לדעתך את הזהות הייחודית של "Eskimo Snow”?

"אם 'Alopecia' הוא אלבום כועס וסוער, אז "Eskimo Snow” הרבה יותר ומלנכולי. 'Elephant Eyelash' מתוסכל, 'Alopecia' היסטרי ו'Eskimo Snow' רגוע, נסוג. אפשר להגיד שהוא מסכם סיפור שהתחיל ב'Elephant Eyelash' ונגמר ב'Alopecia'. הדבר הבא שנעשה יהיה באמת התחלה חדשה - אני די מתרגש”.

- לאחרונה הוצאת שיר עם Themselves, מה שאומר ששיתפת פעולה עם חברך הותיק אדם דרוקר (Doseone, שאיתו יוני היה חבר בלהקת ההיפ הופ הנסיונית cLOUDDEAD). זה בטח גורם לשמועות לצוץ.

"לא הולך להיות איחוד. אין מה להצליף בסוס המת הזה, אבל שלושתנו כן משתפים פעולה פה ושם, כל אחד עם הפרויקטים שלו. אין תוכניות למשהו רציני יותר מזה, לא נקליט אלבום נוסף או משהו”.

- אתה רואה את עצמך חוזר וכותב דברים שהם יותר קרובים להיפ הופ?

"יש סיכוי שהתקליט הבא יהיה כזה. אני כותב עכשיו טקסטים עם חריזה מאד סבוכה, גם מבחינת מקצב... ולא משנה כמה מעט יוצא לי לעשות את זה, זה עדיין סוג של נעל ישנה ונוחה בשבילי”.

- יש סיכוי שתחלוק איתנו שורה אהובה מהטקסטים החדשים שלך?

יוני מהסס במשך די הרבה זמן. “רק שתדע, כל הזכויות שמורות, ואין לי בעיה לקחת אף אחד לבית משפט”, הוא אומר. בסופו של דבר הוא נשבר, וחושף את השורות הבאות:
"To a kingdom of light, I wish tonight to fall witness / but, victim to a spite that might incite sickness / I sit thin and pretend and through it write hymns / with tight limbs in white English / as my one and trite business".