הייתי במיטה עם מדונה ואפילו לא עמד לי

מדונה מנוסה במיטה - היא אפילו עשתה סרט כזה. אבל כשאת מגיעה לאורגיה עם 50 אלף אנשים בפארק, בטח אחרי 16 שנה שלא היית עם אותם אנשים, אל תתפלאי אם זה לא עובד כמו שחשבת שזה עובד. לצד הפקה בימתית מושקעת, היתה גם הפקה מוזיקלית בינונית אחת שמורכבת בעיקר מסימפול של שטיק אחד, תיק תק, תיק תק, תיק תק, תיק תק. תוסיפו לזה את העובדה שמדונה היא הפרפורמרית הכי גדולה שראיתם אי-פעם ותקבלו את הפער הכמעט בלתי נתפש בין השואו המדהים לעובדה שמדובר בזמרת בינונית מינוס.

לרוב, דווקא מה שיש על המסך יותר מעניין ממנה. נו מה, כמה פעמים אפשר לראות אלילת פופ שיכולה לקנות את כל הקהל שלה פעמיים כשהיא מתנהגת על הבמה כמו בימבו נטולת פאסון ומודעות עצמית? ומצד שני, איך אפשר להתעלם מהקליפים המדהימים בכיכובה של הזיקית האנרגטית שמחליפה צורה אחת לכמה שנים?

ומדונה, אייקון הפופ והאופנה הגדול ביותר בהיסטוריה, היא בסך הכל רוצה לעשות אהבה, לתת ולקבל, היא מתחננת לקהל שלה שיאהב אותה, רוצה אישורים וחיזוקים פעם בשניים, שלושה שירים. ברקע מופיעים רגעים מהתקופות הטובות יותר, הטובות פחות, מהשיער הקצר, הארוך, המקורזל, הלבן, הבלונדיני, השחור, המוזר. ועל רקע הלהיטים השחוקים והדחוקים, שמתגלים משנה לשנה כשירים שלא יוצאים מהראש אבל בקטע רע, אפשר לחשוב על מדונה כעל האייקון הכי לא מוצדק שידעה ההיסטוריה; שחקנית גרועה, זמרת בינונית שלא יודעת מתי לגמור, תיק תק, תיק תק.

בין כל הרגעים המשעממים, הבינוניים והמתחנפים יותר מדי לקהל שלה, היה דווקא רגע אחד גדול בהופעה, כזה שמסמל יותר מכל את המקום הפתטי שמדונה נמצאת בו. זה קרה בשיר "She´s not me", על רקע כל הדמויות שלבשה בחייה. מדובר בהומאז' עצמי מרתק, אבל בעיקר כזה שמתובל ברחמים עצמיים על היעדר הזהות, אובדן הפרטיות ועוד כמה דברים שמישהי כמו מדונה יכולה לסבול מהם. וכאן צצה המחשבה: למה בעצם לא לסיים את הקשר איתה כאן ועכשיו ולפצוח במסע הופעות שיסכם את פועלה באלף העשורים שהיא חיה בהם במופע דאנס סקסי? לשיר הרי זה לא הצד החזק שלה, אבל בהומאז'ים היא מעולה. תשאלו את מייקל ג'קסון.

מדונה, פארק הירקון, שלישי 1.9

הייתי במיטה עם מדונה וגמרתי שבע פעמים: פיני אסקל שוטר טוב
>>>> מדונה בישראל: סיקור מיוחד