כיס אוויר

עצמו עיניים וקחו את עצמכם שנה אחורה בזמן. בגמר “כוכב נולד" שרים את תקוותיהם ישראל בר-און, כרמל אקמן (מי?) ולי בירן. לפני ששמו קוצר במהלך העונה השישית של תחרות הזמר הקיצית, היה ליבי מתמודד נדיר בנוף "כוכב נולד". בין שלל יוצאי ונכנסי להקות צבאיות ומלצרים מזמרים, הוא עשה קולות של מה שעשוי להפוך למוזיקאי מסקרן של ממש. ליבי סומן כתקוותם של חובבי האיכות כשהפתיע באודישנים בשירת פלצט טום יורקית שגרמה לדפנה לוסטיג לפסוק "הגשה בריטית". הוא המשיך לעורר תקווה כשביצע עיבודים ניסיוניים על במת התחרות המורגלת ב"עוף גוזלים" בטעם מנגל, וסיפק סיבה להאמין שמתחרות הסלבס עשוי לצאת יוצר פורץ דרך של ממש.

שנה מאוחר יותר, מוציא ליבי את "כיסים" אלבום הבכורה שלו. האלבום כבר שווק במשך מספר שבועות בלעדית באחת מרשתות הביגוד בישראל, נמכר ב-20 אלף עותקים וכבש לעצמו מעמד זהב. תקליט הבכורה של ליבי רואה אור במהירות בזק במונחי "כוכב נולד" ישראל. הזוכה במקום השני לא התפתה לשלל פסטיגלים ומחזות זמר לחגים עלומי שם. שלא כמו ממ"ב – תקוותם הקודמת של חובבי האיכות, הוא לא כילה את זמנו באנחל בונני, במשחק ובהנחיה. מבחינה זו, ליבי עונה על הציפיות שנתלו בו וקובע את מעמדו כמוזיקאי שנמצא כאן כדי להישאר.

אך האם גם איכותו של האלבום מגשימה את ההבטחה? התשובה לכך שלילית. "כיסים" הוא אלבום פופ חביב, אבל לא יותר מכך. תשמעו בו כמה שירים נחמדים, אך אין בו רמז של ממש ליכולות המפתיעות שהפגין ליבי על במת "כוכב נולד" בשנה שעברה. מדובר באלבום מיינסטרים אופטימי שעשוי לגרום הנאה לבני נוער, אך קשה להאמין שמי שקהל בוגר יותר יצליח למצוא בו עניין רב. באלבום מדגים ליבי את יכולות השירה אותן הפגין בתחרות ההיא, הוא מתגלה כמלחין מוכשר למדי וכמי שמסוגל לכתוב להיטים. אך ליבי של "כיסים" הוא ממש לא יוצר שישנה את נוף המוזיקה הישראלית, לכל היותר הוא ישתלב בו מבלי לשנות את קו הרקיע.

בזכות הפקה מוזיקלית עדכנית של גיא ארז ורבצ'ה, "כיסים" מתכתב עם המתרחש בשוק המוזיקה העולמי כיום. הוא מגיש פופ מעוטר בנגיעות אלקטרוניות מתבקשות, ובכמה שירים אף נוטה לכיוון בריטפופ אופנתי. עם זאת, מדובר באלבום שמרני, ולא תמצאו בו תזכורת לעיבודים פרועים כמו אלו שהעז ליבי לבצע ב"כוכב נולד", וחבל. גם בגזרת התכנים קשה למצוא בשורות גדולות, ליבי כותב טקסטים ילדותיים למדי. כשהנושא הוא יחסים וסיטואציות יום יומיות התוצאה חביבה. הסינגל המתוק "תני לי אוויר" בהחלט עושה את העבודה, "בוקר" הוא שיר נעים ו"כיסים" הוא שיר אקוסטי ומקסים. עם זאת, נסיון לדון בתופעות חברתיות רחבות יותר, כמו ב"שירה", נשמע מאולץ ולא משכנע.

בשניים משירי האלבום: "לא מוותר עליך" ו"לוחם בשם האהבה", ליבי מעלה הילוך, מוסיף לשירתו פאתוס, מביא את אותה הגייה סווידית ומזכיר במשהו ההבטחה ההיא מלפני שנה. אך במרבית האלבום הוא נשמע כמו עברי לידר הרבה יותר מאשר כמו ברט אנדרסון. בלדות כמו "את הופעת פתאום" ו"קטן גדול", למשל, מתגלות מקובעות ועייפות באופן מאכזב. ב"כיסים" ליבי מוכיח את עצמו מבחינה מסחרית, אך לא אמנותית, וגם הוא לא מצליח לשבור את קללת יוצאי "כוכב נולד" וליצור אמירה מוזיקלית מעניינת.

ליבי רן - כיסים / Play Records