אין כמו פיירי
שלושה אלבומים גרועים ברצף זו מכה שלא קל להתאושש ממנה - אבל לאור האלבום החדש של הפיירי פורנסז, אח ואחות שמזגזגים בין רוק ישיר למוזיקה נסיונית, ייתכן שהמעריצים ויתרו מוקדם מדי. עמרי רוזן חוזר למוטב
חדשות טובות! אפשר לחזור להאזין לפיירי פרנסז (Fiery Furnaces). אלנור ומת'יו פרידברגר, האח והאחות שהקימו את הלהקה, חזרו לכתוב שירים אחרי שלושה אלבומים שהורכבו בעיקר מקטעים נסיוניים ארוכים שבהם הם עסקו בפירוק שירים ובמונולוגים ארוכים בביצוע סבתם האהובה (באלבום "Rehearsing My Choir"). זה לא שבאף שלב עלה ספק שהשניים איבדו את הכישרון שלהם – למרות הכל, ברגעים הקוהרנטיים של כל הבלאגן הזה הם נשמעו מצוין - אבל הניסיון לדלות הנאה מבין שברי שירים נטולי הקשר וסולואים מפוזרים ומקוטעים היה עניין מתסכל למדי.
אבל כעת, ב-"I'm Going Away", אלבום האולפן השביעי של הפרנסז בשש השנים האחרונות, הם זונחים את רוב האקספרימנטליות לטובת רוק ישיר ופשוט, שדומה למדי למה שהיה להם להציע באלבומם הראשון, "Gallowsbird's Bark". דוגמא טובה לכך ניתן למצוא בשיר הראשון באלבום ("I'm Going Away"), שהוא סוג של הצהרת כוונות לגבי הצפוי לבוא. השיר נפתח בריף גיטרות מעגלי בניחוח בלוז-נויז-גראז' שנדבק לרוב הרצועה, ומשמש מצע אנרגטי לשירה של אלנור, שהולכת ומתגלגלת, חסרת מעצורים כמו כדור שלג בכביש בלי תמרורים.
גם בהמשך הפרנסז הולכים על פשוט-אך-בטוח: שורה או שתיים שחוזרות על עצמן עשרות פעמים לאורך כל שיר, כמו מנטרה, בליווי מנגינה קצרה, קליטה ומדבקת כמו ג'ינגל ברדיו. בין לבין, הם גם משלבים מעט מהמוזרויות שאפיינו את הסאונד שלהם באלבומי העבר (למשל השיר "Drive to Dallas", שמתפרק ומתרסק ככל שהוא מתקדם), אבל אף פעם לא במינון מוגזם ואף פעם לא על חשבון השורשיות של השירים. עם זאת, הרפטטיביות של השירים מורגשת לקראת סוף האלבום – לאחר כחמישים דקות, סביר שהמאזין הממוצע ימצא את עצמו מותש מעט.
בסופו של יום, "I'm Going Away" מרגיש כמו אותו אדם, אבל אחרי שעבר דירה. ההכלאה המדודה של הכישרונות של הפרידברגרים – שירים ענייניים ולפעמים אף פרימיטיביים, פוגשת את האוונגרד של פעם, אבל בהקשר יותר מעוגן לקרקע. הבעיה? שמתחת לכל הרגעים היפים של האלבום, ההכלאה המדודה היא, בסופו של דבר, הכלאה מדודה. למרות שלכל השירים באלבום יש משהו להציע ואת חלקם קשה להפסיק לזמזם, חסר להם את הניצוץ והקסם שהלהקה הפגינה בעבר. כאילו במקום לשבת לכתוב שירים, הם ישבו לכתוב תוכנה, סוג של מחולל שירים שמעבד את הנתונים שמרכיבים את מה שעשתה הלהקה בעבר ומפיק מהם קטעים חדשים.
למרות פקטור ההתשה והמיחזור של האלבום הזה, הוא בהחלט עדיף על מה שהיה לפרנסז להציע בשלושת האלבומים הקודמים, ובסך הכל מדובר ביצירה נחמדה וקלה לעיכול. אבל בסופו של דבר, השירים לא משאירים שום רושם מיוחד. הם נשארים ברמה של שטחיות חביבה ומהנה, שיכולה גם להזכיר למי שאהב את הלהקה אבל ויתר עליהם, שהאלבומים הישנים הם עדיין יצירות מופת.
Fiery Furnaces - I'm Going Away (הפצה עצמאית)