אחת שיודעת
בת' דיטו, הסולנית של Gossip, הוכיחה לאלכס פולונסקי שיש בה מספיק מקום להכיל בו זמנית גם את הדיווה המוזיקלית וגם את הכלבה הפרובוקטיבית
בשלוש השנים שעברו מאז שיצא “Standing in the Way of Control”, האלבום השלישי של The Gossip - שכבר הספיקו להיפטר מה-The שבשם שלהם - אפשר היה לחשוב שבת' דיטו, הסולנית שלהם, הצליחה להתמקד ולהתפרסם בעזרת כל דבר אפשרי חוץ ממוזיקה; היא הפכה לסמל של פמיניזם לוחמני, אושיית אופנה ופרובוקטורית תקשורתית, בזמן שהסינגל שגרם ללהקה להתפרסם אחרי שבע שנות קיום היה רק מוזיקה רקע.
האלבום הרביעי, "Music for Men”, נוחת יחד עם כובד משקלה של דיטו כשהוא מגובה במפיק העל ריק רובין, שהספיק לעבוד עם קשת רחבה של אמנים, החל מהביסטי בויז, רד הוט צ'יל פפרס ומיק ג'אגר, ועד ניל דיימונד וג'וני קאש. ברוב המקרים, "כישלון" זה לא ערך שתוכלו למצוא בלקסיקון שלו. בשנת 2005 מבקר המוזיקה סטיבן רייט טען כי אחרי שהתבונן בתמונות של האנה בלילי, מתופפת הלהקה, הוא השתכנע שהיא היתה גבר בעברה, אבל אחרי ששמע את המוזיקה שלה, הוא כתב כי "אין שום סיכוי שגבר ינגן כל כך רע". אחרי שמתעלמים מהבדיחה שנמצאת ממש מתחת ל"נשים לא יודעות לחנות ברוורס", אין ספק שבאלבום הנוכחי כבר לא יהיו טענות על התיפוף של בלילי. הפעם הוא נקי ומדויק, גם אם היא לא יודעת להחזיק את המקל כמו שצריך ולתת את המכות הנכונות, ואפשר לומר שרובין כיוון את הכל לאיזון מושלם בכדי שהליווי לדיטו לא יאפיל עליה ושהחשיפה אליה תהיה מקסימלית.
אם מחפשים באלבום שיר שיהיה “Standing In The Way Of Control” הבא, אפשר למצוא אותו מבחינת המסרים ב”Men in Love”. שניהם עוסקים ביחסים בין בני זוג מאותו מין, כשכאן דיטו קוראת לגברים ש"מאוהבים אחד בשני" לגשת ולפזז על רחבת הריקודים, מה שעשוי לעורר את האפקט המצופה גם בקרב גברים סטרייטים, אפילו יותר טוב ממה שעשה “Michael” מתוך אלבום הבכורה של פרנץ פרדיננד. אבל השיר הכובש באמת באלבום הוא “Heavy Cross”, הסינגל הראשון מתוכו, שנכון לסוף יולי תפס אצלי מקום מכובד בעשרת השירים הרותחים של השנה – מיזוג מבריק בין דיסקו, רוק מחוספס, פוסט-פאנק וסול מטריף.
דיטו מנפצת באלבום את התדמית הקשוחה והמלוכלכת שיצרה לעצמה בשנים האחרונות ומאמצת לעצמה גישה עדינה של אוחצ'ה; המילה "אהבה" חוזרת על עצמה בשמותיהם של שלושה שירים באלבום, וזה לא כולל את השיר שנקרא “Four-Letter Word”, שלא קשה לנחש במה מדובר – המהדרין יגידו שהיא מתכוונת ל-Fuck, אבל מדובר במאוננים שיחפשו פירורים של פרובקציות גם אחרי שהאכילו אותם בכאלה במשך יום שלם.
"Music for Men” מוכיח שמישהי כמו דיטו, שמצד אחד יכולה להעניק ביצועים מוזיקליים מעולים ומצד שני להשתחל לצהובונים כאילו היתה קייט מוס, לא חייבת לעשות הפרדת רשויות בין שני העולמות הללו – למרות המימדים הפיזיים שלה, יש מספיק מקום להכיל בו זמנית גם את הדיווה המוזיקלית וגם את הכלבה הפרובוקטיבית.
Gossip – Music for Men / Columbia