לכל שאלה תשובה

כחלק מברכות השחר שמקורן בתלמוד, מודה האדם לאל עם יקיצתו משינה על שהשיב אליו את נשמתו. מאחורי ברכה זו, שלכאורה כולה חיוב, מסתתרים כמה מהפחדים האנושיים הקמאיים ביותר: פחד מפני מוות, מפני מה שאינו נשלט או מובן ומפני אותו גורם נעלם שאולי שולט בדברים. כמו תפילה זו, גם אלבומו החדש והרביעי של אביתר בנאי "לילה כיום יאיר", כביכול עוסק בצד המואר של החיים, אך חושף כתמונת נגטיב סערת נפש גדולה. זה אלבום שמספר את סיפורו של מסע מכאב ליציבות, אותה מצא בנאי בתשובה דתית ובמשפחה שבנה.

בניגוד לאלבומים אחרים ששמענו כאן בשנים האחרונות, בנאי לא מציג את התשובה באופן פשטני. לכל אורכו מהלך אלבומו על חבל דק שבין תהומות הנפש לבין קרקע יציבה. האושר, על פי בנאי, הוא בחירה ועבודה קשה, יום יומית, ו"לילה כיום יאיר" הוא יומן המתעד את המסע המפרך הזה. הוא מתאר את ייסורים ופורט לפרוטות מרהיבות ביופיין את כאבי הגדילה. מבחינה זו מצטרף הדיסק הזה לאלבומים מופתיים כמו "נקודה טובה" של שולי רנד ו"סך הכל" של יונתן רזאל.

המאבק הפנימי הזה זועק מהשיר הראשון והנפלא "אבא", בו שר בנאי על כמה מהקונפליקטים האנושיים הבסיסיים ביותר: רצון בקבלה מוחלטת של הורה, של מקום ושל אדם את עצמו, כל אלו מנוסחים בצורה מופתית. ליופיו של האלבום תורמת הפקתו המוזיקלית הרגישה של אמיר צורף (נוער שוליים, הג'ינג'יות, רוקפור), שהטיב לשלב בין שלל סגנונות: רוק עדין ועדכני, ג'אז וביניהם לשזור באיפוק מוצדק קווים יהודיים. את אלבומו החדש מגיש בנאי בצורה מעודנת ביחס לקודמיו, ובחירה אמיצה זו משרתת את הדיסק להפליא. כבר שמענו את בנאי מקיז דם, ההגשה השלווה שהוא מביא כעת הולמת את ההתפתחות האישית שהוא מתאר.

"באמצע הלילה אני מתעורר, הלב מלא. אני מוזר לכולם וזר לעצמי" (אותיות פורחות באוויר)

כאב, אומרת הקלישאה, מייצר אמנות גדולה. בנאי אינו נופל אליה, וזה אחד מהדברים שהופכים את "לילה כיום יאיר" לאלבום מופתי. הוא לא ממחזר את סבלו למען היצירה, הוא נפרד מהצעיר המיוסר שכתב את אחד מאלבומי הבכורה הטובים שנוצרו בעברית, ומתפתח. הפרידה הזו, המתוארת בתקליט, היא לא פחות מורכבת ומרתקת מזו שתיאר בנאי ב"תיאטרון רוסי". המאבק הפנימי הכרוך בה מוצג בצורה מרהיבה ב"אותיות פורחות באוויר". קשה שלא להתפעם מתיאורו של בנאי את עצמו מתעורר הלום אושר באמצע הלילה ונתקף בתחושת זרות.

כמעט כל השירים מצליחים לפלח את בית החזה, למשל "אורייתא" - שיר אהבה שלם בו משולב טקסט מתיקון ליל שבועות. "עד מחר" - אחד מהסינגלים היפים שנשמעו כאן באחרונה ועד ל"אב רחמן" הנהדר ו"ארבעתנו" החותם את סיפור המסע בתיאור משפחתיות מרגש. השיר ההופך את האלבום לפחות ממושלם הוא "מחיאות כפיים", למרות שמדובר בקטע רוק מהנה שמגוון את צליל האלבום, מבחינה תוכנית הוא נסחף למטבעות דת שחוקים: אמת, נחש, עבד ולב – מונח מרכזי בתורת הקבלה – כל אלו נשמעים כקלישאות חזרה בתשובה ומפקיעים לרגע את האלבום מהקו האישי שכה מאפיין אותו. אולם למרות זאת, כמכלול - מדובר בדיסק נדיר ביופיו שמבהיר שגם בגרסתו הבוגרת והמאמינה, בנאי הוא אחד מהיוצרים המוכשרים והמעניינים שפועלים כאן.

אביתר בנאי - "לילה כיום יאיר"