פאר אקסלנס
האלבום החמישי של רג'ינה ספקטור, "Far", הוא בינוני ביחס לקודמיו, אך למרות זאת הוא מצליח להביא צד חדש מרתק של יוצרת נועזת ומרגשת שמצאה את עצמה מתבגרת בניגוד לרצונה. סנונית ליס סובייטית
מוזיקה טובה היא כזו שמעוררת תגובה פיזית, והכוונה אינה לבחילה או לרצון עז להעביר תחנה. מוזיקה טובה גורמת לבטן להתהפך, לתיאבון להיעלם, לאנחה לא מתוכננת להיפלט מבין השפתיים. באלבומה החמישי, "Far", מצליחה רג'ינה ספקטור לעשות את כל אלו, זאת למרות שהוא אפילו לא בין האלבומים הטובים שלה. הוא נשמע כגרסה גזומה ומגודרת של שלושת אלבומיה הראשונים והמצוינים – שהיו תופעות טבע נדירות ביופיין.
באותם שלושה אלבומים, ביניהם "Soviet Kitsch" המופתי, הייתה שירתה של הזמרת האדמונית עמוסת במניירות מקסימות. קולה שוטט בין סולמות באסוציאטיביות, נע בוירטואוזיות נטולת כבלים בין ג'אז לארט רוק ולקברט, בין שלל דימויים שכמו נלקחו הישר מחלומותיה של ילדה גולה, מחוננת והיפראקטיבית. כל אלו הפכו את ההאזנה לרג'ינה ספקטור ללונה פארק למחשבות ולאוזניים.
לעומת זאת, באלבום החדש ספקטור נשמעת עצורה, כאילו שנטלה על עצמה את תפקיד המבוגר האחראי. האלבום אמנם טוב מקודמו ("Begin to Hope"), אך גם בו נשמעת ספקטור רחוקה מהפראות הראשונית שלה ונדמה כאילו היא מנסה להתחזות לזמרת פופ מתקתקה. שיריה, שהיו בעבר שלוחי רסן, תחומים באלבום החדש במסגרות פופ וכמעט שלא נותר בהם זכר לג'אז ולקברט.
ההפקה המוזיקלית באלבום שמרנית באופן שרחוק מלהתאים למורכבות המרתקת שלה. שינוי זה לא מפתיע, שלושת אלבומיה הראשונים יצאו בהפקה עצמית, בעוד שבאלבומה הקודם היא עברה ללייבל Sire מבית חברת התקליטים של וורנר. אף שמדובר בלייבל שמתמקד גם באמני שוליים, טבעי שחברת התקליטים הגדולה תשאף לשווק את הזמרת האקסצנטרית לקהל הרחב, והתוצאה נשמעת בהתאם.
ועדיין, בבינוניותה נשמעת רג'ינה טוב יותר מרוב הזמרות כשהן בשיאן. כשההפקה מאפשרת לה להמריא, נוצרים שירים נפלאים וביניהם "Machine", ו""Dance Anthem of the 80's בו אפשר סוף סוף לשמוע את האפקטים הקוליים המשונים שלה. עולם הדימויים שלה עדיין משכר, ואם אתם אוהבים את סיפוריה המפותלים, תמצאו כאלו גם כאן, למשל ב-""Wallet הנפלא שבו היא מספרת על ארנק אבוד שמצאה. כשהיא מתארת את התחושה שבלשכוח את מלות השיר האהוב עליה ב-"Eat", קשה שלא להזדהות עמה וב"Laughing With" היא מנהלת דיאלוג קורע לב עם מושג האלוהות.
בביקורה בישראל לפני כשנתיים נפלה בחלקי ההזדמנות להצטרף לספקטור ולפמלייתה לארוחת ערב ארוכה. באותו ערב היא הצטיירה כבחורה צנועה להפליא, יהודיה שומרת כשרות שהתרגשה עד לשד עצמותיה מהביקור בארץ, ומהעובדה שישראלים כה רבים עוקבים אחריה. מפגש עם מוזיקאי שאתה מאוד אוהב את היצירה שלו הוא תמיד חוויה משונה. בין בקבוקי היין והבדיחות שנזרקו מעל לשולחן באותו הערב, לא התאפשר לי לספר לאדמונית הקטנטנה הזו בכמה רגעים בחיי ליוו אותי שיריה.
למרות זאת, היה מעורר השראה להיחשף לאמנית כה צעירה וחסרת גינוני כוכבות, שאינה ממתנת את הייחוד שלה, שמניחה את כל כולה בתוך יצירתה, ומגיעה, בזכות המון כישרון וברק לתוצאות מרהיבות. כנראה שלא אפגוש את רג'ינה שוב, אבל אם זה היה קורה, הייתי אומרת לה שלא תרסן את עצמה, שלא תתאים את עצמה לטעם הקהל הרחב. שתמשיך, כמו באותם שלושה אלבומים ראשונים, ליצור הישר מהבטן, מוזיקה מוזרה, בלתי צפויה ונהדרת.
Regina Spektor - Far / Sire