בארזים נפלה שלהבת
למרות שעמית ארז נחשב לנסיך סצנת האינדי המקומית, גם ממרומי אלבומו הרביעי הוא לא מצליח להימלט מהקלישאה שמשווה אותו לאליוט סמית'. סנונית ליס חושבת שככה לא הופכים למלך
שש אחרי שאלבומו הראשון יצא בהוצאה עצמית, כשרונו של עמית ארז אינו מוטל בספק. ברור שמדובר ביוצר רגיש שיודע לכתוב שירי אינדי-פולק מוצלחים ולהגישם ברכות. אך למרות הפוטנציאל, היצירה של ארז אינה כובשת כפי שהייתה יכולה להיות. שירי הסולו שלו מרגשים, אך ברובם עצורים עד כאב. היה זה מתבקש שבאלבומו הרביעי הוא ייצא מהקווים הנוגים ששרטט ויביא מוצר טעון יותר, מה שלא קורה בסופו של דבר.
האלבום החדש הנושא את השם הקולע "Last Night When I Tried to Sleep I Felt the Ocean With My Fingertips", מציע עיבודים עשירים מאלו שהופיעו בשלושת אלבומיו הקודמים. הפעם עטופים השירים בשכבה עבה יותר של הרמוניות וכלי נגינה בהפקתו המוזיקלית אור בהיר, חברו של ארז ללהקת אטליז. ניתן היה לקוות שהעושר המוזיקלי הזה יספק ליצירה של ארז רוח גבית ויעזור לו להביא צליל מטלטל יותר, אך דבר זה לא מתרחש. כבקודמיו, גם בדיסק החדש שולט קו רך המעקר את שיריו.
באלבום משולבים רמזים לסגנונות אחרים המוסיפים לו צבע מרענן. ב- "Animal Heart", אחד מהשירים המוצלחים באלבום, תשמעו נגיעות בלוז ותכנותים מזדמנים. "Love again" מביא קצב מהיר יותר מרוב השירים ופרקשנז נחוצים שמשתלבים להפליא בהרמוניות יפהפיות. אלו אמנם שוברים מעט את הקו המונוטוני, אך מהווים מנה קטנה מדי מזריקת המרץ לה זקוקה היצירה של ארז. כקודמיו, גם האלבום החדש מציג שירים מלנכוליים אך נוגע בעצב בכפפות של משי. זעם, מצוקה, זעקה – כל אלו אינם כמעט שאינם לוקחים חלק במלנכוליה של ארז.
גם באלבומו הרביעי, הצליל של ארז מזכיר מאוד את זה של מוזיקאים אחרים. במהלך ההאזנה מזנק לראש שוב ושוב פרצופו של אליוט סמית', וגם רוחו של ניק דרייק משוטטת בין השירים. אלא שבניגוד לשיריהם של שני אלו, שהצליחו להעביר מנעד רגשות מסחרר וכאב מזוקק, יצירתו של ארז נותרת אוורירית וחסרת משקל. לאחר יותר מעשור של יצירה, הגיע הזמן שהוא יגבש לעצמו סגנון מובהק יותר, ילכלך וישכלל את הצליל שלו.
את הליטוף המתסכל שובר, למרבה השמחה, השיר הטוב באלבום - "Secret Cards". לאחר בית אקוסטי מצטרף דיסטורשן, הקצב מואץ, העיבוד מתפתח ושירתו של ארז מתמלאת עוצמה. הנאה זו חוזרת על עצמה גם בשיר הנושא של האלבום. שני אלו מוכיחים את מה שיודע מי שראה את ארז בהופעה – יכולות ההבעה שלו רחבות בהרבה מכפי שחושפים רוב שירי האלבום הזה. שני שירים אלו מתווים את כיוון הבועט אליו כדאי לארז לנתב את יצירתו.
מדובר באלבום כלל לא גרוע, והוא מכיל לא מעט שירים יפים, אלא שבהאזנה לו קשה להימלט מהתחושה שיצירתו של ארז נתקלה בתקרת זכוכית, אותה הוא צריך לנפץ כדי להפוך למעניין יותר.
Amit Erez - Last Night When I Tried to Sleep I Felt the Ocean With My Fingertips / Anova