שינויים בהרגלי הצריחה

איגי פופ, היית הכל ועכשיו אתה כלום. לא הלכתי להופעה שלך בגני התערוכה, כי לא באמת אכפת לי שאתה יכול לקפץ בגיל שישים ושתיים כמו שאני לא יכול בעשרים ושלוש. אני לא מתרשם מהרוקנ'רול הפשטני שלך, קלאסי ככל שיהיה, ואני בעיקר לא מתרגש מהמעמד האגדי שלך. היית טוב בסרט של ג'ארמוש, זה נכון. לא אכפת לי מהעורקים המתוחים שלך, מעור הלטאה, מהקמטים. אתה יכול לקפוץ לקהל כמה שאתה רוצה. כל השירים שלך נשמעים לי אותו הדבר. תדמם כמה שאתה רוצה. תסתמם כמה שאתה רוצה. איגי פופ אתה רוקנ'רול, וכבר מזמן שלא אכפת לי מרוקנ'רול.

איגי פופ, אתה לא צריך אותי. יש לך מעריצות בנות שש-עשרה ותמיד יהיו. גם כשהיית בן ארבעים, הן אמרו, מסויגות, “הוא כל כך שווה, אפילו שהוא זקן", והן אומרות את זה עליך גם עכשיו, כשאתה בן שישים ואחת, הן יגידו את זה עליך גם כשתעלה לבמה בלי חולצה בגיל שמונים. אני אנחר בבוז.

אבל השנה אתה גאון. כי החלטת לירוק על העבר שלך באותה חוצפה שבה אתה יורק על הקהל הנלהב שלך. ההבדל הקריטי הוא בכך שהקהל המקפץ מחכה ליריקות האלה, לדחיפות, פולחן דתי של טירוף. אבל הם לא מצפים לאלבום חצי-אלקטרוני, שנשמע כמו מחווה אחת, ארוכה ומרגשת, לסרז' גינסבורג. יש באלבום הזה דימויים הולכים וחוזרים של ים, של חוף – האלבום כשלעצמו, נאמר כי נכתב בהשראת הרומן (הבינוני), “אפשרות של אי", של מישל וולבק (המוצלח בדרך כלל). אבל לי האלבום הזה נשמע, עם נגיעות הג'אז והלאונג' הכל כך חכמות שלו, כמו גלעד אחד בודד, מוזר ומאוחר, לניו אורלינס. למועדוני לילה שהוצפו ונוקזו כבר ממים, ובדרך שטפו החוצה את כל מה שהיה בהם, כמו דיאליזה עירונית של שעת חורבן.

מה גורם לאדם להמציא את עצמו מחדש אחרי ארבעים שנה על הבמה, אחרי שהתעקש כל כך הרבה זמן להשמע בדיוק אותו דבר? כמה שנים לקח לו להבין שהוא נראה הרבה יותר טוב בחולצה, ועוד מכופתרת, מאשר חשוף חזה? איך פתאום הוא שר בצרפתית? רגע אחד של דיסטורשן אין בדיסק הזה, כולו קצת יותר מחצי שעת טריפ מרוכז של תחכום וקלאסה. מסתבר שאתה הרבה יותר טוב בתור שנסיונר מאשר בתור כל מה שהיית עד עכשיו. היית פורץ דרך בשעתך; ואין באלבום הזה שום דבר חדשני, אבל הוא פורץ דרך בשבילך, ולפעמים זה מתגלה כיותר משמעותי מאשר להמציא ז'אנר בשביל אחרים. אולי זו הבלחה חד פעמית, ועדיין - בזכות התעוזה, בזכות האומץ, בזכות החזון, איגי פופ היית הכל ועכשיו אתה כלום. אתה גאון.

Iggy Pop - Préliminaires / Astralwerks