נכנסים למוד
אם שום דבר לא ישתבש, בעוד מספר ימים נראה את דפש מוד לראשונה בישראל. כדי שלא תמרטו לעצמכם את כל השיערות עד שזה יקרה, אנחנו עוזרים לכם להתכונן עם רשימת השירים שהלהקה תנגן בהופעה
במהלך הקריירה הארוכה שלהם שהחלה בשנת 1980, דפש מוד יצאו ל-13 סיבובי הופעות בינלאומיים, כשמטרת רובם היתה לגבות אלבום שיצא במקביל. בדומה להרבה הרכבים אחרים בסדר גודל שלהם, רשימת השירים שינוגנו נקבעת מראש ומלווה את כל סיבוב ההופעות. במקרה של דפש מוד, רק בסיבוב ההופעות האחרון, Touring the Angel שהתקיים שמהלך 2005/6 (לקידום האלבום "Playing the Angel"), היו שתי רשימות שירים בעלות שינויים מינוריים כשאחת נועדה לתקופת הקיץ והשניה לחורף.
קשה לשער אילו שירים תנגן הלהקה כשתגיע להופיע באיצטדיון רמת גן בעוד מספר ימים, מכיוון שמדובר בהופעה הראשונה במסגרת סיבוב ההופעות Tour of the Universe. למרות זאת, ניתחנו את כל השירים שהושמעו בשישה סיבובי הופעות שהלהקה קיימה בתשע עשרה השנים האחרונות ובחרנו את העשרה שנוגנו הכי הרבה.
בנוסף לאלה שמוצגים מטה, ישנם עשרות שירים שנוגנו פעם אחת או פעמים בודדות בלבד במהלך ההופעות, וייתכן שיחזרו על עצמם בסיבוב ההופעות הקרוב. כמו כן, יש לזכור שסיבוב ההופעות נועד לקדם אלבום, לכן לא מן הנמנע שהלהקה תנגן גם שירים בולטים מהאלבום החדש, כמו "Wrong", "Peace", "Jezebel" ו-"Fragile Tension".
Personal Jesus (האזנה)
הסינגל הראשון מתוך האלבום "Violator" נכתב על ידי מרטין גור בהשראת הספר "אלביס ואני" שכתבה פריסיליה פרסלי, אשתו של אלביס. גור סיפק שהשיר עוסק ב"להיות הישו של מישהו אחר, שיהיה לך אכפת ושתעניק תקווה, בדיוק כפי שאלביס היה היה האיש והמנטור שלה, כפי שקורה לעיתים קרובות במערכות יחסים".
Enjoy the Silence (האזנה)
במהלך כתיבת השיר, מרטין גור תכנן להקליט אותו כבלדה שקטה. עם זאת, אלן ווילדר (נגן הסינתיסייזר שפרש ב-1995) חשב שהשיר יכול להיות להיט פוטנציאלי והלחין אותו בגרסה המוכרת כיום. למרות התנגדותו של גור, גם שאר חברי הלהקה העדיפו את הגרסה המשופרת. גור לא התרצה גם לאחר שהשיר הפך ללהיט כפי שניבא ווילדר, והתעקש להקליט אותו בגרסה אותה תיכנן מלכתחילה, כאשר הוא מחליף את דייב גהאן בעמדת הסולן.
Never Let Me Down Again (האזנה)
השיר יצא כסינגל לאלבום "Music for The Masses" וכבש במהרה את המקום השני במצעד המערב גרמני. בבריטניה, לעומת זאת, הוא הסתפק במקום ה-22 בלבד. השיר הפך לאחד האהובים ביותר על הקהל בהופעות של הלהקה לאחר שבסרט "101", שמתעד את סיבוב ההופעות לאלבום שהתקיים ב-1988, דייב גהאן נופף בידיו, וקהל של יותר מ-80,000 אנשים חיקה את תנועותיו. מאז אותו מקרה, מדובר במסורת קבועה שחוזרת על עצמה בהופעות לקראת סופו של "Never Let Me Down Again", שהפך בעשור האחרון לשיר האחרון שהלהקה מבצעת בהופעות שלה.
Walking in My Shoes (האזנה)
גרסת השיר שהופצה על תקליט 7 אינץ' שונה מזו המקורית שמופיע באלבום "Songs of Faith". הגרסה הזו יותר רועשת ובעלת סאונד מלוכלך, במיוחד בגזרת התופים. ואם זה לא מספיק, גם הפתיחה קוצרה.
I Feel You (האזנה)
הסינגל הראשון מתוך "Songs of Faith" (יצא לפני "Walking in My Shoes") חשף את הצד הרוקיסטי של דפש מוד, בין השאר על ידי שימוש מרובה יותר בכלים שאינם אלקטרוניים. כך למשל, אלן ווילדר ניגן על התופים ומרטין גור על הגיטרה. למרות זאת, הלהקה לא ויתרה על על נעימת הסינתיסייזר בפתיחת השיר.
A Question of Time (האזנה)
כשמאזינים למילים, כמעט ואין דרך לברוח מזה – השיר של מרטין גור מדבר על ערגה לנערה בת 15, אבל רק להסתכל, בלי לגעת – ולחכות שהיא תהיה בגיל המתאים.
World in My Eyes (האזנה)
השיר היה הסינגל הרביעי והאחרון של "Violator" בואים, כמו קליפים רבים אחרים של הלהקה, על ידי אנטון קורבין והופץ בשתי גרסאות. הרשמית הופצה במקביל ליציאת השיר, בעוד הגרסה הנוספת יצאה תחת אוסף קליפים בשם "The Videos 86>98" שיצא ב-1998. בקליפ האלטרנטיבי נראה גהאן יושב עם בחורה בדרייב-אין וצופה יחד איתה בקליפ המקורי.
Stripped (האזנה)
השיר היה הסינגל השישי ברצף של דפש מוד (יצא תחת האלבום Black Celebration) שהצליח להעפיל לפסגת 20 השירים המושמעים ביותר של המצעד הבריטי, כאשר השיא הגיע לביטוי כשהשיר הגיע למקום ה-15. נכון לאותה תקופה, השימוש שנעשה בהקלטות בסימולים שונים נחשב לחדשני ודובר לא מעט על קולות המנוע של אופנוע ששולבו בתוכו, צליל התנעת הרכב וקטע הסיום בו נשמעים קולות של זיקוקים.
In Your Room (האזנה)
כשהסינגל הזה, מתוך האלבום "Songs of Faith and Devotion", הגיע לשיאו במצעד הבריטי, הוא תפס את המקום השמיני והמכובד. עם זאת, דווקא במצעד השוודי הוא כמעט וכבש את הפסגה כשהגיע למקום השני. גרסת הסינגל, אגב, שונה משמעותית מגרסת האלבום. את הסינגל הפיק מחדש בוץ' ויג (שזכור בעיקר מעבודתו עם נירוונה על "Nevermind" וליווי עיקבי של סוניק יות' והסמאשינג פאמפקינז), כשהזכר היחיד לגרסה המקורית הוא השירה של דייב גהאן שנשארה ללא שינוי. החל משנת 1998 הלהקה הפסיקה להופיעה עם גרסת האלבום ועברה לבצע בהופעות את הגרסה שהופקה על ידי ויג.
Behind The Wheel (האזנה)
בדומה ל-"Never Let Me Down Again" (ששייך גם הוא ל-"Music for the Masses"), הסינגל כבש דווקא את המצעדים בגרמניה, שם הגיע למקום השישי, לעומת המקום ה-21 במצעדים בבריטניה. כמו עם שירים רבים של דפש מוד, כאן גם גרסת האלבום וגרסת הסינגל שונות זו מזו – בסינגל הוחלפה נגינת הבס במקצבי טכנו, שבנוסף אליהם נוספו גם הדים לשירה בחלקים מסויימים של השיר, מה שאיכזב חלק מהמעריצים שחשבו שהגרסה הזו נחותה מזו שבאלבום.
>>> אלכס פולונסקי על "Sounds of the Universe"
>>> פלאשבק: ככה התרגשנו כשדפש הודיעו על הגעתם