הסדר האינטימי שלי

אלבום שמעלה ניחוחות של עובש: IV Toto - Toto / 1982
פעם, השיר "Africa" היה רק תירוץ לשמוע את האלבום. אחר כך הזמן עבר, והשיר הזה הפך לתירוץ ללמה לא לשמוע אותו. כמה טוב שהוא השיר שסוגר את האלבום, כי אם אתם מעוניינים ברצף של בלדות כח מתחילת האייטיז ורוק כבד מלהיב עם סינתיסייזרים, תוכלו לעשות זאת בלי להתנגש בו. מצד שני, אם ייצא לכם בלהט ההאזנה להגיע אליו במקרה, אולי אפילו תדלקו עליו מחדש. (אבי לבקוביץ')

אלבום למעברים: "מתחיל להתרגל" - יאיר מינץ / 2007
אם עברתם דירה, אהבה או עבודה, אלבום הבכורה של יאיר מינץ ישמש לכם כחבר נאמן. זה אלבום שתחושת תנועה ומלנכוליה עדינה מרחפים מעליו. משפטים כמו "בערב נכנסתי למועדון בלוז לא מוכר, ישבתי שתיתי קצת ויסקי, מתחיל להיות מוכר" הופכים את התקליט הזה למנחם במיוחד. בקול שמזכיר מעט את גידי גוב הצעיר, הפקה מוזיקלית רכה ושירים מצוינים, האלבום הזה יעבור דירה אל תוך הלב שלכם. (סנונית ליס)

אלבום לחיפוש השראה: Take a Look Inside - The Folk Implosion 1994
מחכים להשראה והיא לא מגיעה? האלבום השני של הרכב האינדי-רוק האמריקאי The Folk Implosion עשוי לזמן את המוזה הסוררת. זה אלבום גולמי וחי להפליא. הוא מינימליסטי אך במקביל גם מורכב ומרתק. זה אלבום כל כך כיפי, עד שההשראה תגיע רק כדי להצטרף להאזנה. (סנונית ליס)

אלבום געגוע לקרח תשע: "נחים בעולמות זריזים" - קוסקים / 2006
הקוסקים הם אותה חבורה שהרכיבה את קרח תשע, רק שנועם רותם עבר אל מאחורי הקלעים לכתיבת השירים בעוד אוהד קוסקי, על שמו נקראת הלהקה, התייצב מול המיקרופון. באלבום הזה אין תו או מילה מפוספסים, הכל מונח במקום הנכון ונשמע הכי טוב שאפשר, מאידך – אין בו את רוח הנעורים האנרגטית והתעוזה שהיתה בקרח תשע. (אלכס פולונסקי)

אלבום לחברים הסטלנים שלכם: "לוקח את היום לאט" / אבי מטוס (1986)
לזכר הימים הטובים שבהם הסתובבתם כל היום, לקחתם את הזמן לאט ורציתם קצת לעוף. אלבום הסולו היחיד של אבי מטוס הוא מתנה לחג של כל מי שמחפש רגאיי קליל בהפקת גל חדש, בשביל השמש,הציפורים והעשן המתוק. (אבי לבקוביץ')

אלבום חזרה לילדות: "זרעים של מסטיק" - דליה פרידלנד / 1967
אם מתחשק לכם לבצע טיול מנטלי לילדות, "זרעים של מסטיק" בביצועה המקורי של דליה פרידלנד, יקח אתכם לשם מהר יותר מכל דלוריאן. אין שום קלטת ילדים עכשווית שתשמעו בה סיפורים קסומים על מסטיקים שנזרקו מתחת לפלסטיק ויהפכו לגבעולים ולענפים בקיץ הבא, תמצאו גם שאלות כמו "מי אכל את הירח? רק אתמול היה עגול". בין השירים יש גם עלילה מותחת על מלחמה בין הבנים לבנות. אין קץ לילדות. (סנונית ליס)

אלבום שמזכיר את הטריפ הראשון: The Stone - Babble / 1994
תשכחו מכל האסוציאציות שהתומפסון טווינס מעלים אצלכם: שיבוטים, נשורת רדיואקטיבית, טראש אייטיזי באנטי-סטייל. חיטוט קטן בדיסקוגרפיה המאוחרת שלהם מגלה פרצוף אחר לגמרי שלהם – הרכב פופ אלקטרוני, טריפי וחלומי עם אלבום שעושה ניקיון בראש. (אבי לבקוביץ')

אלבום חתונה: Dimanche à Bamako - Amadou & Mariam / 2005
חייו של הצמד המופלא הזה עשויים לשמש השראה לכל נישואין. זוג העיוורים ממאלי, אחת המדינות העניות בעולם, יוצר מוזיקה מרהיבה ביופיה שהתפרסמה בעולם. האלבום, שנוצר תוך שיתוף פעולה עם המפיק מנו צ'או, ניחן בהרמוניה, בעושר ובשמחת חיים שכל זוג מאחל לעצמו ביום כלולותיו. השיר "Beaux Dimanches" (יום ראשון היפה) מספר על יום ראשון, יום החתונות בבמקו, בירתה של מאלי, ומהווה שיר חופה אלטרנטיבי מושלם. (סנונית ליס)

אלבום ליום השואה: Aeroplane Over the Sea - Neutral Milk Hotel / 1998
עוד לפני שתוהים אם זה מטוס או ציפור, האלבום הזה הוא שיר אהבה מתמשך שכולן סגידה לאנה פרנק, או יותר נכון, לרוח הרפאים שלה. אבל מעבר להקדשה מקסימה לילדה שקופצת מכל דפיקה בדלת, מדובר באלבום הלל והאדרה לדחויים, למוזרים ואלה שנדחקו הצידה – בדיוק כמוהם, גם הקול של ג'ף מנגום, הסולן, מתעוות נע בין טונים צלולים לחרוכים שגורמים להרגשת בטחון שכל מילה שלו היא אמת מוחלטת. (אלכס פולונסקי)

אלבום לבהייה חסרת מעש: Hats - The Blue Nile / 1989
שלא בצדק, בהייה היא אחת מהפעולות האנושיות הפחות מוערכות. במהלך בהייה אנו הוגים את רוב הרעיונות הטובים שלנו ומתאוששים מרוב הגרועים. אך בהייה איכותית דורשת פסקול הולם, ואלבומה השני של הלהקה הסקוטית The Blue Nile בהחלט ישמש ככזה. ההרמוניות הרכות שלו, הטקסטים המשובחים, הסולמות המינורים וקולו העמוק של הזמר פול ביוקנן יספקו ליווי מושלם להגיגים שלכם. (סנונית ליס)

אלבום למחסני חשמל: The Techno Rave Album / Let's Go
את האוסף הזה, שלא ממש ברור מה שנת ההוצאה הרשמית שלו, היה נהוג לחלק חינם עם מערכות סטריאו בתחילת שנות התשעים. עבור מי שגדל על המוזיקה הזו ונתקף בנוסטלגיה קשה, לא נעים לזרוק אותו, אבל רק בכדי לחסוך מקום ולהיפטר מהפלסטיק הזה, כדאי להמיר אותו ל-mp3 מתוך תקווה שיום אחד הוא עוד יעשה קאמבק. (אבי לבקוביץ')

אלבום לתקופה דיכאונית: "השנים היפות של גבריאל" - גבריאל בלחסן / 2002
משום מה, כשאנו מדוכדכים, רובנו מעדיפים לאזין למוזיקה עצובה, ולא להתמסר למנגינות עליזות שיסייעו לנו לצאת מהעגמומיות. אך עצובה ככל שתהיה, מוטב שמוזיקת דיכאון תהיה איכותית, שהרי אין צורך להעמיס על המאזין האומלל סבל נוסף. באלבום הסולו השני שלו נוגע גיטריסט אלג'יר, כהרגלו, בתהומות הנפש. גם הפעם הוא עושה זאת תוך כישרון מפעים, בטקסטים מופלאים ובקול שמעביר ציפורניים על לוח הלב. (סנונית ליס)

אלבום לבקבוק בירה על הגג: We Are Your Friends - Simian / 2002
עוד לפני שהרביעיה הזו ממנצ'סטר התפרקה והפכה לזוג המכונה Simian Mobile Disco שעושה מוזיקה אלקטרונית, הם הוציאו את We Are Your Friends, האלבום השני שלהם שכלל את הסינגל הלוהט “Never Be Alone” שהם שבהמשך עבר גם רימיקס על ידי ג'אסטיס הצרפתים. השילוב בין לו-פיי לסימפולים אלקטרוניים הוכיח את עצמו ויצר אלבום שלא טומן בחובו שום מסר, אלא רק רוצה לגרום לכם להזיז את התחת לעשות חיים לאור השמש. (אלכס פולונסקי)

אלבום ליום גשום: "התכוונות" - יוני רכטר / 1979
האלבום המיוחד והפיוטי הזה מורכב מ טקסטים של עלי מוהר שמולחנים ומבוצעים על ידי יוני רכטר. השירים הנוגים שביניהם קטעים אינסטרומנטלים משלבים בין חום לקור. קולו של רכטר ונגינת הפסנתר שלו הם פסקול אידאלי ליום שבו גשם נוקש על החלון. (סנונית ליס)

>>> מציאת מצרים: הפנינים האבודות של ספריית הסרטים שלכם
>>> בחזרה לפרויקט פסח