"אין לי קול מי-יודע-מה"

"אני בדיוק מחשב את המיסים שלי" עונה קורט ווגנר (51) ומצחקק כשנשאל על מה הוא עובד כרגע. ווגנר, סולן להקת האלטרנטיב-קאנטרי לאמבצ'ופ מנאשוויל, טנסי, הצליח לערער את כל מה שידעתי עד כה על הסגנון, לא תיארתי לעצמי שבדמותו יימצא היורש, אולי אפילו המחליף של ג'ף טווידי מלהקת ווילקו. ווגנר מפתיע לא רק עם המזג היבש שלו שכה אופייני למישהו מדרום ארצות הברית, אלא גם בהגשה עדינה ואוהבת שמחברת בין גיטרות רכות לטקסטים שנונים, ויש לא מעט כאלה – ווגנר מחזיק ברפרטואר מרשים של מעל עשרים אלבומים (אלבומי סולו ואלבומים עם הלהקה) שהוציא במהלך הקריירה, בקצב של אלבום בכל שנה-שנתיים.

"לא מזמן סיימנו סיבוב הופעות בארה"ב עם לאמבצ'ופ", מספר ווגנר, הפעם ברצינות על מעשיו בתקופה הנוכחית. "עכשיו אני בנאשוויל, מתכונן לסיבוב ההופעות שלי באירופה, שישראל תיהיה התחנה הסופית שלו".

בתקופה מעורערת פוליטית כמו זו, קיבלת הערות על הבחירה שלך לבקר בישראל?
"לא, בינתיים לא. אני לא באמת יודע מספיק על המצב כאן. כל מה שאני מודע אליו בא מערוצי החדשות בארה"ב, וזה לא מספיק בשביל לנקוט עמדה. אני מעדיף לראות בעצמי, לסייר בירושלים"

אתה מדבר באותה עדינות שבה אתה שר. אני לא חושב שאי פעם שמעתי אותך מרים את הקול.
"כן, כן, אתה צודק. אני תמיד שר בשקט. האמת היא שזה בעיקר בגלל שאין לי קול מי-יודע-מה", הוא מצטנע, "הרבה יותר קל לי להסתיר את זה כשאני לוחש, אתה יודע? אם הייתי צועק, כולם היו שמים לב".
הגשת הבריטון הנעימה שלו היא אחד המאפיינים הכי בולטים במוזיקה של לאמבצ'ופ, ומדהים כמה שווגנר מדבר בדיוק כמו שהוא שר, ובמידה מסוימת, בדיוק כמו שהוא כותב: בשילוב בלתי אפשרי בין ניגודים כמו ריחוק וקרבה, תחכום ופשטות.

שמות השירים שלך נוטים להיות ארוכים, בדומה לאלו של סופיאן סטיבנס (יוצר קאנטרי-פולק עכשווי – ע.ק), למה?
"אני אוהב מילים, ואני אוהב את המשפטים שנוצרים מתוך מילים. ואני אוהב לשחק עם זה. לשנות סדר של מילים במשפט ולראות איך הוא נבנה מחדש. אני לא יודע אם אני מושפע מסופרים או משוררים כמו שאני מושפע מהאהבה הזאת שלי למשחקים במילים. זה מרתק אותי".

אז כשבחרת לקרוא לאלבום האחרון של לאמבצ'ופ "אוהיו", ניסית בעצם לעזור לפרויקט המדינות של סטיבנס? (סטיבנס הצהיר שהוא רוצה להקליט חמישים אלבומים, שכל אחד ישא את שמה של מדינה אחרת בארה"ב. עד כה הקליט שניים – ע.ק)
"לא", הוא צוחק, "נראה לי שסופיאן מסתדר לבד".

אבל השירים שלך באמת משופעים תמיד בשמות של מקומות ואנשים.
"זה נכון" מסביר ווגנר, "באמת יש טיילר (מהשיר ‘Being Tyler’) ובאמת יש ירחון שנקרא Nashville Parent (משיר באותו השם). כל אלו הם דברים אמיתיים מהחיים שלי, שאני מנסה לתעד. כשהתחלתי לכתוב ניסיתי לתפוס פיסות מהחיים שלי, ודברים שמתגלגלים לתוך שירים נושאים את השמות האמיתיים שלהם".

לעשות קאנטרי כשאתה בא מנאשוויל, זה בערך כמו לפתוח מבשלת בירה במינכן. זוהי עיר שהקשר בין קאנטרי לבינה הדוק כל כך, שנדמה שזהו גורל שלא ניתן לברוח ממנו, שזו קרקע פוריה ובו בזמן זירת תחרות בלתי אפשרית. הצליל של לאמבצ'ופ חריג אפילו בשביל קאנטרי אלטרנטיבי: הוא משלב לא רק מוטיבים של רוק עכשווי, אלא גם צלילי גוספל, סול (ומהדהד בכך, אולי, את האמירה של קריס קריסטופרסון - "הקאנטרי זה הסול של האדם הלבן") ומוזיקה לטינית.

גדלת בנאשוויל. כילד וכנער, אהבת קאנטרי או שדחית את זה?
"דחיתי. לחלוטין. זה כל מה שהיה מסביב לי ולא רציתי להקשיב לזה בכלל. לקח לי שנים להגיע לקאנטרי: קודם גיליתי דברים שונים, לא-מיינסטרימיים, שנעשו בשנות השישים והשבעים. ורק אחר כך יכולתי להתחיל לעשות את זה בעצמי".

קורט ווגנר יופיע בישראל ב-6 באפריל במועדון הבאבי בת"א. פתיחת דלתות ב-21:30. מחיר כרטיס במכירה מוקדמת: 135, מחיר בערב המופע: 150