כן, כן, כן!
האלבום השלישי של Yeah Yeah Yeahs השאיר את עמית קלינג עם אוזניים מצלצלות וריר בזווית הפה. אז נכון, הם לא פרצו שום גבולות קונספטואליים, אבל הצליחו לכפר בקלות על עוולות האלבום הקודם ולעקוף בסיבוב להקות אחרות מהז'אנר

לפעמים דברים טובים באים לאט. במקרה של Yeah Yeah Yeahs, זה לא תקף למוזיקה שלהם, אבל רלוונטי מאוד להתפתחות המוזיקלית שלהם. אלבום הבכורה שלהם מ-2003, Fever To Tell, היה פצצת אנרגיה בוהמיינית, מהסוג שמתפרצת ישר מפאבים של סטודנטים לאומנות מניו יורק לתוך הרמקולים בפאבים של סטודנטים לאומנות מתל אביב. האלבום הזה היה רועש, חצוף ומכוער, הוא היה פאנק עדכני שלמד את מיטב השיעורים מלהקות כמו Le Tigre אבל גם מלהקות כמו The Cramps. לעומתו, Show Your Bones, ההמשך שלו מ-2006, שבר את הלב בערך כמו שהאלבום הראשון שבר את הלסת. כשהדבר הכי טוב שקרה מסביב לאלבום היה רמיקס שדיפלו עשה לסינגל "Gold Lion" – ברור היה שמשהו השתבש. נדמה שקרן או הסולנית ניסתה להתבגר בכוח והסאונד המאופק והסולידי אולי היה מושחז, אבל הלהב המשונן של ההפקה גם סירס את כל מה שהיה טוב באלבום הראשון.
ואז מגיע It's Blitz! ומוחק כל חשש שאולי קיים לפני שניגשים להאזנה לו. ההתעוררות המחודשת של אנרגיות של להקות שהיו קרובות ל-YYYS, בהן Liars או TV on the Radio, שהוציאו אלבומים רועשים למדי בשנה החולפת, אולי הכינה מראש את הציפייה שגם אלו יחזרו למוטב, אבל שום דבר לא יכול היה להכין לכך שהשיר הראשון "Zero", עשוי להעיף אתכם לרצפה עם אוזניים מצלצלות וריר בזוית הפה, חסרי יכולת לקפל את עצמכם בחזרה לכיסא, רועדים כמו חולה אפילפסיה בזמן רעידת אדמה, עד שהשיר הסוגר, "Little Shadow", יסיים להתנגן.
ההברקות כאן פשוט לא נגמרות - "Zero" הפותח הוא סינגל אלקטרוקנ'רול גאוני, "Dull Life" סוחף, "Hysteric" מצמרר. "Dragon Queen" לא צריך הרבה יותר מעבר לאירוח של Tunse Adebimpe, סולן TV on the Radio. אין מתכון להצלחה של השירים האלה: הם לא פורצים את הגבולות הקונספטואליים של פאנק מודרני, אבל בכל זאת מדובר באלבום שעוקף בסיבוב את רוב מה שלהקות מהסצינה הזו או דומות לה הצליחו לייצר.
למה? קבלו נימוק: המקצבים האלקטרוניים המושלמים, הגניחות של קרן, הגיטרות המטורפות של ניק זינר. השיק, הניכור, הקרירות העירונית שמזכירה את מיטב להקות הפוסט-פאנק מהחוף המזרחי. הכסאח, הזעם, היכולת ללטף, אולי, לכמה דקות עם בלדה מחוספסת – ומיד אחר כך שוב לשבור. זהו אלבום מושלם, חכם ומפוקס, שבמקום לפגוע בעצמו עם החדות של הסאונד, נועץ אותו למאזין בפנים שוב ושוב. דברים טובים מנוגנים מהר מאוד, אבל קורים לאט - אין שמח כמוני על כך שלYYYS- הייתה את הסבלנות להתרכז וליצוק את הניסיון שצברו לתוך התבנית שאותה מצאו כמעט במקרה עם האלבום הראשון, הנפלא-אך-בוסרי, שהוציאו לפני כבר, שככה יהיה לי טוב, יותר מחצי עשור.
Yeah Yeah Yeahs - It's Blitz! / Polydor Records
• האלבום זמין להאזנה חינם במייספייס של הלהקה
• אהבתם? תוכלו לראות אותם מחממים את דפש מוד בישראל



